חיפוש
חיפוש

המהפכה הדיגיטלית תושלם רק כאשר החברות המסורתיות תאמצנה מודל ענן מלא ויעיל

Picture of אלון לוי

אלון לוי

שותף, ראש אשכול ייעוץ

Picture of נחום פרשיצקי

נחום פרשיצקי

ארכיטקט ענן בכיר

אומרים לנו שאנחנו כבר שנים עוברים מהפכה דיגיטלית, האם אנחנו בתחילתה או בעיצומה של המהפכה?

ניתן להגדיר את המושג מהפכה כאירוע היסטורי, משנה פנים, המבוסס על קפיצת מדרגה ביכולות הטכנולוגיות של האדם או החברה. במהפכה השינוי הוא עמוק אך לא בהכרח מהיר, לעיתים הוא אלים אבל תמיד הוא משנה מציאות.

המהפכה הדיגיטלית הנוכחית מתבססת על מספר שינויים משמעותיים שאנחנו עוברים כצרכנים וכמשתמשים והם מוגדרים ומאופיינים בצרכים וברצונות של הדור הצעיר, בפרמטרים שמגיעים ממדעי ההתנהגות, בשיפור היכולות הטכנולוגיות, מהירות החישוב והכל בכף היד. אפשר לומר שהמהפכה מהירה ביחס לכל מהפכה אחרת שחווינו, אבל התהליך שאנחנו עוברים בשנים האחרונות גורם לנו לחשוב שהמהפכה עדיין לא הסתיימה – השינוי הוא עמוק אבל לא בהכרח מהיר.

עולם הענן לא שינה את חברות ההיי-טק לסוגיהן, לא שינה את החברות הצעירות – החברות האלה נולדו לתוך מציאות עננית והחברות האלה אימצו והשתמשו בטכנולוגיות שהיו זמינות. בחברות שבהן כל מפתח תוכנה הוא סוג של CIO לצרכיו, ההיכרות עם פתרונות הענן והשימוש בענן הוא טבעי. במציאות שבה ספקיות התוכנה כבר לא מוכרות או מתמרצות אנשי מכירות בפתרונות שאינן ענניים – האין ברירה הוא הברירה היחידה.

חברות מסורתיות וותיקות חייבות להגביר קצב ולהשלים את המהפכה

השינוי לא מהיר והמהפכה לא תושלם עד שהחברות היותר מסורתיות, הוותיקות, שפועלות בצורה מסוימת עשרות שנים לא תאמצנה את אותם עקרונות, רעיונות וכלים טכנולוגיים בצורה מלאה או כמעט מלאה – והן עדיין לא.

בעולם ניהול ה- ITהמסורתי יותר, מרבית התוכנות הגדולות נמצאות בתהליכי מעבר לענן – אם על בסיס ניהול מערך האפליקציות ב- IaaS או בבחירה של פתרונות חדשים מבוססי SaaS, וכל זה כי אין ממש ברירה – ספקיות הטכנולוגיה לא מציעות משהו אחר. הארגונים המסורתיים עוברים לענן אבל לא ממש חושבים, מתכננים או מתנהלים בצורה נכונה מול אתגרי הענן – בעיקר מבחינה פיננסית.

כלכלת הענן לא ממש פשוטה. מרבית הניתוחים הכלכליים לא מראים תועלת כלכלית במעבר בין פלטפורמות On Prem לפלטפורמות ענן – בעיקר בגלל המעבר בין הוצאות CAPEX מוגדרות וברורות שניתן לאשר בוועדת השקעות (פעם בתקופה) לבין הוצאות OPEX שוטפות שעולות או יורדות, שלא ניתן לחזות אותן בצורה מיטבית ומצריכות ניהול שוטף ומעקב כלכלי.

ארגונים מסורתיים העדיפו בעשרות השנים האחרונות השקעות והוצאות שניתן לחזות ולנהל מראש. הוצאות מחשוב על רכישת שרתים, עלות הרישוי והתחזוקה שהיא נגזרת כלכלית ברורה, עלות שכירות שטחי מרכז המחשוב, הוצאות חשמל ומיזוג (יחסית קבועים) תחזוקת רשת והוצאות כוח אדם. הכל ניתן לכמת מראש ולדעת, ברמת בטחון מאוד גבוהה, את העלויות הצפויות. ה- CIO ידע להציג מדי כמה שנים שדרוג CAPEX של השרתים שמוצגים כנכס רכוש קבוע ומופחתים לאורך השנים, ה- CIO ניהל בצורה אדוקה את התחזוקה והאחזקה ב- OPEX עם מקדמי התייעלות שנתיים.

חברות שמתמודדות עם תשתית מסורתית לצד מודל ענני חדשני-לרוב לא יעילות

ואז…הגיע הענן ושירותיו. פתאום הכל הפך זמין וקל. פרויקט טכנולוגי מושק בצורה מיידית, מקימים בדקות סביבות מעבדה, פיתוח או בדיקות וכל זאת ללא אנשי תשתיות, רכש, ציות או כספים. הכל נמצא במרחק של מספר קליקים בקצה האצבעות שלנו. ברגע שנסיים את הניסוי ונחליט שאיננו זקוקים יותר לסביבה – "נזרוק לפח" את מה שלא צריך ונמשיך הלאה. אם לא ״נולדת״ למציאות עננית (Cloud Native) ואתה חברה שמתמודדות עם תשתית On Prem גדולה ומסורתית ולצידה מודל ענני צעיר בועט וחדשני, המבוסס על מודל עלויות של Pay per Use – ההתמודדות שלך קשה וברוב המקרים לא נכונה כלכלית. עלויות ה- OPEX יעלו משמעותית במהלך השנה ובין השנים, כל מודל הניתוח של תקציב מול ביצוע לא משתנה ולא מוסבר להנהלה מסורתית, שכבר שנים חושבת שתקציב מערכות מידע הוא ״קופסה שחורה״ לא ברורה ולא מוסברת.  

לייצר ודאות פיננסית למרות מודל ה Pay Per Use

בשיטת החיוב של שירותי הענן (Pay Per Use) מסתתרות מספר "מלכודות" להן נדרש לתת את הדעת ולשים לב מראש.

ראשית, אנו אכן משלמים על מה שאנו צורכים/משתמשים. אבל אנו משלמים לא רק על שימוש בפועל (כמו בדיסקים), אלא על השימוש הפוטנציאלי האפשרי ברכיב שהזמנו. לדוגמה: נניח שהזמנו שרת עם כוח עיבוד עצום – אנחנו נשלם עליו מחיר מלא בין במידה והוא מנוצל ב 10% או שהוא מנוצל ב 100% מפוטנציאל העיבוד שלו.

שנית, דברים שבעולם ה- OnPrem לא עלו לנו כסף, יכולים להיות מאוד יקרים בענן. לדוגמה, שמירה של לוגים. בעולם התשתיות הפרטיות – אנחנו רוכשים נפח אחסון ומשלמים עליו פעם אחת, אנחנו יכולים לקנות גם נפח גדול מאוד ושוב – תשלום חד פעמי. בעולם הענן, אנחנו משלמים על הנפח ככל שנמשיך להחזיק אותו, ובמידה ונפוצץ את האחסון הענני שלנו בהמון מידע (כי בענן הרי קל להוסיף עוד נפח), ונשמור אותו שנים רבות באותו מקום (כי מידע זה חשוב, ועדיף כמה שיותר) העלויות המצטברות יפתיעו אותנו.

דוגמה נוספת, אם בעולם ה- OnPrem כשהנחנו תשתית קישוריות בין סביבות או כחלק מממשק בין מערכות או ארגונים, הרי ששילמנו פעם אחת על הקמת התשתית, כמות המידע "שנעה" על הקו לא עניינה אותנו. בעולם הענן – אנחנו משלמים לעיתים על מידע שזורם על הקוים המחברים בין סביבות ענניות, מה שיכול להסתכם בהוצאות גדולות אם הארכיטקטורה לא תוכננה באופן אופטימלי.

וזה עוד לא הכל, יש לא מעט מודלים של צריכת שירותי הענן (וכנגזרת מזאת גם תמחור שונה), בשמות הכל כך מוכרים בתעשייה (ראה חלוקת האחריות באתר של גוגל):

  • IaaS (Infrastructure as a Service) שבו אנחנו מתקינים את התוכנות שלנו על חומרה של הספק, ודואגים להכל מלבד לתפעול תשתיות Data Center.
  • CaaS (Container as a Service), האח התאום של IaaS המאפשר החזקת שרתים בתור Containers, בשונה מ-VM של IaaS. גם כאן, הספק מטפל בשכתב חומרה/וירטואליזציה של השירות, אך בנוסף באחריות הספק טיפול בשכבת מערכת ההפעלה.
  • PaaS (Platform as a Service), בו הענן לוקח אותנו עוד צעד קדימה, וכבר ביצע התקנת כל התוכנות הנדרשות עבור יכולת מסוימת. אנו נוכל לפתח ולהשתמש בפלטפורמה, אך נצטרך לדאוג למצב בו יידרש Scale כלומר העלאת והורדת שירותים נוספים בהתאם לצורך.
  • (Function as a Service מוכר גם בשם Serverless) FaaS, זהו כלי מדהים שבו הפונקציה האפליקטיבית מתעוררת לפי הדרישה (וגם נשארת למעלה במידה ויש הרבה הרצות מקבילות), ומשאירה באחריות הספק את הכל – מלבד הקוד וההגדרות. כל ריצה נמדדת במילישניות, עם זמן ריצה מקסימלי של עשר דקות ב-AZURE, חמש-עשרה דקות ב-AWS, שישים דקות ב-GCP.
  • ולבסוף, SaaS (Software as a Service), מקום בו אתם מקבלים את השירות האפליקטיבי מהספק ורק הגדרות והתאמות וכן הבאת הנתונים היא באחריותכם.

בחירת מודל צריכת שרותי ענן צריכה להתבצע בהתאם לדרישות העסקיות ובהתאם לתחשיבי העלות בכל חברה

לא לכל מקרה מתאים רק אחד מן המודלים. רוב היישומים מצריכים יישום היברידי של מספר שיטות של צריכת השירותים בענן ומכאן החשיבות לארכיטקטורה נכונה בהתאם לדרישות העסקיות, ולהתייחסות לתשלום עבור צריכת שירותים לא רק כהוצאות הענן, אלא כרכיב משמעותי בתחשיב עלות השירות שהחברה מספקת.

לפי מחקר של CloudZero רק 30% מהחברות ידעו והבינו לאן הולך הכסף שלהם בענן ב-2022, כאשר קיימת שונות גבוהה בין תכנון (תקציב משוריין) לביצוע (תשלום בפועל), ולפי דוח של חברת Flexera, שלושים ושניים אחוזים מכלל תקציב הענן בוזבז על צריכת יתר לא מכוונת של שירותים.

FinOps -כמקצוע העתיד

התפתחות עולם הענן הביאה איתה מקצוע חדש, מנהל כלכלת הענן הארגוני – FinOps.

 זהו תפקיד כלכלי בעיקרו וטכנולוגי במהותו – עוד לא לומדים אותו באוניברסיטה אבל מתנסים בו, בעיקר נכשלים בהתחלה אבל לומדים, מתמודדים ומצליחים. פונקציית FinOps חייבת להיות חלק מתהליך התכנון, הליווי השוטף והבקרה הפיננסית-כלכלית של עולם הענן.

מרבית פונקציות ה- FinOps עדיין לא מצליחות למלא את תפקידן בצורה מיטבית – זאת כנראה הסיבה שחברות הזנק חדשות מנסות לתת פתרונות תומכים לפונקציות ה- FinOps (יש היום עשרות חברות הזנק לעולם ה- FinOps).

מהפכת הענן לא הושלמה, היא תושלם רק כאשר החברות המסורתיות יותר ישתמשו ויהנו (כלכלית) ממודל הענן בצורה טבעית ומתמשכת.

אז מה נדרש בכדי שצריכת שירותי הענן תהיה כדאית ויעילה עבורכם?

  1. תכנון יעדים עסקיים וקביעת KPIs מדידים.
  2. תכנון מראש של ארכיטקטורת ענן ותוכנה, כולל בחירת כלים נכונים המתאימים לצורך.
  3. תיוג משאבים בענן (Tagging), וקביעת גבולות התרעה על צריכת השירותים (לא נמוך מדי).
  4. מעקב מתמיד אחר הוצאות הענן.
  5. אופטימיזציה של תהליכים קיימים במיוחד אלו כבדי המשקל.
  6. הבנה שכמעט תמיד יהיו הוצאות עודפות בכל תכנון, ולקיחת מרווח בטחון.

ובעיקר, הקמה והכשרה של תחום ה- FinOps בארגון. כזה שיאפשר שינוי התפיסה הכלכלית של הענן, פונקציית FinOps שתכתיב לנו את רמת היעילות של שירותי הענן. ל-EY מגוון כלים ושירותים בתחום FinOps, העוזרים ללקוחותינו לצמצם את עלויות הענן, לבצע ייעול תהליכים ולהימנע מהפתעות.

לפרטים נוספים

אלון לוי

נחום פרשיצקי

Scroll to Top