ה-One Big Beautiful Act הוא חוק שהעביר ממשל טראמפ ביום העצמאות של ארה"ב ב-4 ביולי ומשקף את מדיניות ההשקעות והמיסוי של ממשל טראמפ. מאחורי השם הבומבסטי אכן מסתתרת רפורמה מקיפה שמשנה את כללי המשחק גם לכל מי שמרוויח, משקיע או פועל כלכלית בארה״ב – כולל ישראלים עם אזרחות אמריקאית או חברות ישראליות עם פעילות בארה"ב.
רקע כללי: למה בכלל היה צריך חוק חדש? ובכן, ב-2017 בקדנציה הראשונה הנשיא טראמפ העביר חקיקה מיסויית ראשונה בשם Tax Cuts and Jobs Act אך בגלל הרכב הפרלמנט (שיטת הבתים) ומגבלות חוקיות על הגדלת הגרעון של הממשל, שינויים רבים היו זמניים ("הוראות שעה") והיו עתידים לפוג בסוף שנת 2025. ה-OBBBA מקבע את רוב השינויים של ה-TCJA.
שינויים מרכזיים ליחידים
ארה"ב היא מדינה חריגה בכך שהיא ממסה גם לפי תבחין אזרחות ולא רק לפי תבחין תושבות – אתגר המוכר היטב לבעלי דרכון אמריקאי. בישראל לבדה מתגוררים לפי הערכות מאות אלפי ישראלים שהם גם אזרחי ארה"ב. עבור יחידים, שיעורי המס שנקבעו ברפורמה הקודמת הם שיעורי המס הכלולים בחוק הזה אך נוספו שינויים לחוק:
פטור ממס על טיפים ושעות נוספות. עובדים בענפים מבוססי טיפים לא יחויבו במס עד תקרה מסוימת – מהלך עם פוטנציאל לשיפור מצבו הכלכלי של ציבור רחב.
תקרה לניכוי מיסים מקומיים. הועלתה זמנית ל-40,000 דולר כולל: State and Local taxes.
מס עיזבון – שינוי נקודתי אך משמעותי
בארה"ב חל מס עיזבון על היורשים. החוק החדש מעלה את תקרת הפטור ממס עיזבון ל־15 מיליון דולר (צמוד מדד) לאזרחי ארה"ב. אין כאן ביטול מלא של המס, וחשוב לציין שאזרח ארה"ב לצורכי מס הוא מי שמחזיק דרכון אמריקאי או גרין-קארד, והוא ממוסה על כל ההכנסות והנכסים שלו ברמה הגלובלית. התקרה הקודמת עמדה על כ-13 מיליון דולר במסגרת הוראת שעה, ובמידה שהוראת השעה הייתה פגה, התקרה לפטור ממס הייתה יורדת אוטומטית לכ-7 מיליון דולר.
ישראלים המחזיקים בנכסים בארה"ב גם הם חייבים במס עיזבון והתקרה כאן נמוכה בהרבה ועומדת על 60,000 דולר. "נכס בארה"ב" כולל בין היתר נדל"ן אמריקאי וכן מניות של חברות אמריקאיות (גם מניות מיעוט ללא שליטה). מה לא השתנה? תושבים אמריקאים החיים בחו"ל ממשיכים להיות חייבים בהגשת דו"חות מס. עצמאים מחוץ לארה"ב ממשיכים לשלם כפל ביטוח לאומי.
שינויים מהותיים לחברות ולעסקים
סעיף 174 וסעיף 174A החדש הנוגעים להוצאות מחקר ופיתוח (R&D) קובעים הבדל בין מחקר ופיתוח שנעשה בארה"ב או מחוצה לה. מחוץ לארה"ב נדרש להוון את ההוצאה על מחקר ופיתוח ל-15 שנים, מול הכרה באותה השנה עבור מו"פ שמבוצע בארה"ב. זה נעשה מתוך היגיון שמפירות המו"פ החברות יהנו לאורך שנים, אך גם מתוך עניין מוצהר לעודד חברות להעביר את מרכזי הפיתוח שלהן לארה"ב. כמו תמיד בעולמות המס, יש לגזירה הזו גם מעקפים ופתרונות. חשוב לציין שארה"ב ממשיכה לעודד מחקר ופיתוח גם ע"י מתן זיכויים ממס עבור הוצאות הנ"ל בסדר גודל של 4%-8% מהוצאה.
סעיף 174A הוא ללא ספק סעיף שיכול להשפיע רבות עבור חברות טכנולוגיה ישראליות. החוק ללא ספק מייצר דילמה היכן נכון לחברה למקם את המו"פ. חשוב לציין שישראל לא נשארת חייבת והיא גם מציעה מגוון רחב של תמריצים והקלות מס בנושא זה, כך שההחלטה היכן למקם את פעילות הפיתוח נותרת החלטה אסטרטגית – והיא תלויה גם בשוק היעד, במבנה החברה, ובתכנון המס הכולל.
עוד שינוי הוא בסעיף 163(j). השינוי מגביל את ההכרה בהוצאות תשלומי הריבית לחברות – כלי תכנוני נפוץ מאוד. כאן ניתנה הקלה לעומת החוק הקודם בכך שהמגבלה זזה מה-EBIT ל-EBITDA. זו למעשה הטבה שמטרתה לעודד השקעות זרות בארה"ב.
פחת מואץ – כחלק מהתהליכים של הממשל לעודד ייצור על אדמת ארה"ב הסעיף חוזר לפעילות מלאה מה שמאפשר לחברות להפחית נכסים ב-100% באותה השנה ולא כפי שמקובל היום לאורך חיי הנכס. מהלך זה מעודד רכש של ציוד חדש החל מציוד מחשוב, מעבדות ועד ציוד תעשייתי – הטבה המכוונת לעידוד הקמת מפעלים. התאריך הקובע לסעיף, הוא ינואר 2025, בצמוד לכניסת טראמפ לבית הלבן.
עוד שינוי הוא הרחבה של ההגדרה של "עסק קטן" באופן שרלוונטי להרבה עסקים, כולל סטארטאפים על פי רוב – בתנאי שהם ממוקמים בארה"ב. ה-OBBBA מרחיב את ההטבות למשקיעים במניות של עסקים קטנים (QSBS), כולל פטור חלקי ממס רווחי הון כבר לאחר 3 שנות החזקה, ותקרת פטור מוגדלת ל־15 מיליון דולר.
סיכום
בארה"ב החוק המיסויי הוא כלי מרכזי בידי השלטון לבטא מדיניות. החוק החדש ללא ספק ממשיך את הקו השלטוני של נשיא ארה"ב טראמפ, ואת הרצון המוצהר שלו להעביר כמה שיותר פעילות לארה"ב. כדאי להכיר את הדברים לעומקם כדי להימנע מהמקלות ולקטוף את הגזרים.
