דונלד טראמפ נכנס בסערה לקדנציה השנייה שלו בבית הלבן. בראשית אפריל 2025 הוא הכריז על המהלך המרכזי של הממשל בהקשר המדיניות הכלכלית: העלאת מכסים מול רוב מדינות העולם. שיעור הבסיס נקבע על 10% מול כל המדינות ומול חלק מהמדינות נקבע על 50%. נקבעה העלאת מכסים גם על סחורות מסוימות כמו מתכות וכלי רכב. המהלך זכה במהירות לכינוי Tariff War – מלחמת המכסים, והכניס את הכלכלה הגלובלית כולה לאי ודאות ותנודתיות.
מאחורי המדיניות הזו עומדת כוונה להחזיר קווי ייצור לארה"ב, ולייצר משרות על אדמת ארה"ב. התפיסה הרפובליקנית היא שהגלובליזציה פגעה בכלכלה האמריקאית, באופן לא הגון, ובעקבות כך ארה"ב נהייתה כלכלת יבוא. על פי התפיסה הזו נפגעו בעיקר עובדי הצווארון הכחול, ואם קו הייצור של Ford (רק לשם הדוגמה) עבר למקסיקו, אז אולי מחיר הרכב ירד אבל העובדים האמריקאים נפגעו מכך פגיעה אנושה. מכס בשיעור גבוה (30% במקרה של מקסיקו) יתמרץ את היצרן להחזיר את המפעל לארה"ב. התעריפים השונים שהוטלו נבחרו (גם) בהתאם ל-Trade Deficit של ארה"ב מול אותה מדינה.
מקרה פרטי הוא סין מולה ארה"ב נמצאת גם במאבק בין מעצמתי על עליונות כלכלית וטכנולוגיות, ומלבד מכסים, ישנן הגבלות נוספות, במיוחד בהקשר של יצוא שבבים מהדור האחרון, או טכנולוגיה הנחוצה לייצור שבבים. שבבים כאלו חיוניים ליישומי AI וליישומים צבאיים. לכך מצטרף החשש שסין אינה מכבדת הגנות קניין רוחני ועשויה להעתיק ולגנוב ידע. בהקשר הזה, על טאיוואן הוטל מכס של 32%, אך הוא כולל החרגה של שבבים.
נושא התעריפים יצר סביבו המון אי וודאות. מספרים שונים נזרקו לאוויר ולא פעם הממשל האמריקאי דחה את תכולת החוק בשנייה האחרונה או שינה את רף המס עבור מדינה מסוימת באופן שנראה ארביטררי. למשל, טראמפ גזר מכס גבוה במיוחד של 50% על ברזיל לא בשל חישוב כלכלי כלשהו אלא בגלל הליך משפטי שמתנהל במדינה כנגד ז'איר בולסונארו, הנשיא הקודם – שהוא ידיד של טראמפ.
הסדר התעריפים של טראמפ מפר סדרי עולם (שחוזרים עד להסדר General Agreement on Trade and Tariffs מ-1947). הן קרן המטבע העולמית והן ה-World Economic Forum הביעו חשש ממלחמת התעריפים החדשה ובורסות בעולם הגיבו בתנודתיות חריגה. תחזיות של בנקים בינלאומיים העלו משמעותית את הסיכויים לשפל כלכלי חדש – תוצר מלחמת המכסים.
כעת, עם כניסת הרפורמה לתוקפה, החששות מתחילים להתפוגג בהדרגה. ברוב המדינות לא מרוצים משיעור המכס, אבל שמחים שלפחות יש "מספר". הוודאות מאפשר להיערך. מצטרפים לכך רמזים מארה"ב על הורדת ריבית עתידית – ושני אלו יוצרים אופטימיות יחסית בשווקים.
מכסים וכלכלת ישראל
המערבולת לא פסחה על ישראל. בתחילה (אפריל) דובר על מכס בשיעור 17% על יצוא סחורות מישראל לארה"ב. בהמשך ישראל קיימה מו"מ להוריד את שיעור המכס ל-10% אך ברגע האחרון האמריקאים פרשו מהשיחות והכריזו של מכס בשיעור 15% – בדומה למדינות ה-EU, דרום קוריאה, ויפן. על פי נתוני הלמ"ס על סחר החוץ של ישראל – בחודשים ינואר עד ספטמבר 2024 ישראל יצאה לארה"ב בהיקף של 38.6 מיליארד שקל, וישראל במאזן עודף מולה (מייבאת פחות).
לכן, בוודאי שעליית התעריפים פוגעת גם בישראל אך יש לזכור שמרבית הייצוא הישראלי לארה"ב הוא בשירותים ולא בסחורות (בדגש על הייטק) ועל אלו לא מוטלים מכסים. כן נפגעו אלו שמייצאים סחורות לארה"ב וכחלק מכך אפשר להזכיר במיוחד שתי תעשיות: הפארמה והתעשיות הביטחוניות.
אנו ב-EY מלווים את האירוע מהרגע הראשון יחד עם מיטב המומחים בעולם. מטבע הדברים יעצנו כבר ללקוחות רבים כיצד ניתן להתמודד עם הטלת המכסים החדשים. ישנן דרכים כמו למשל סיווג שונה של מוצר, באופן שחושף אותו למס מופחות; שקלול אחר של עלויות ביטוח ושילוח, וכלים אחרים. ככל שאתם מתלבטים בסוגיה – אתם מוזמנים לדבר איתנו.
לבסוף, נזכיר שמלבד מלחמת התעריפים טראמפ אוכף את המדיניות הכלכלית שלו בעוד כלים, בראשם תקציב המדינה, שהוצג לאחרונה. גם הוא נוגע בישראלים (יחידים וחברות) באופן ישיר ועל כך בהרחבה בחלק ב' של הכתבה. [לינק]
https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2024/337/16_24_337b.pdf
https://www.bcg.com/publications/2025/nowhere-to-hide-tariffs-reshape-global-trade
https://en.globes.co.il/en/article-us-imposes-15-tariff-on-imports-from-israel-1001517870
