חיפוש
חיפוש

בית המשפט המחוזי מקבל את טענת חברת "מדינגו" לכך שהסכמי רישיון ושירותים במסגרת שינוי מודל עסקי אינם מהווים מכר פעילות ונכסים בלתי מוחשיים

רוצים לקבל את העדכונים שלנו ישירות למייל?

הקדמה

בפס"ד מיום 8.5.2022, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור המס שהוגש מטעם חברת מדינגו בע"מ (להלן: "מדינגו"), חברת בת של הקונצרן הרב לאומי F. Hoffman-La Roche (להלן: "Roche"). בכך, בית המשפט דחה את עמדת רשות המסים לפיה מארג הסכמים בין מדינגו ל- Roche היוו, הלכה למעשה, מכירה של קניינה הרוחני וכלל הפעילות של מדינגו. פסק דין זה מתיישב עם פסק הדין התקדימי בנושא מיום 9.12.2019 בעניין ברודקום סמיקונדוקטור (להלן: "פס"ד ברודקום"). נוסף על כך, פסק הדין התייחס למספר נושאים שלא עלו בפס"ד ברודקום, ובכך הבהיר את עמדת בתי המשפט לגבי סוגיות מחירי העברה נוספות הנוגעות בשאלות "שינוי מבנה עסקי" (יחד עם זאת, נושאים אלו טרם הגיעו להכרעת בית המשפט העליון).

רקע עובדתי

ביום 28.5.2010, הושלמה עסקת רכישת מניותיה של מדינגו על ידי Roche בתמורה לכ- 180 מיליון דולר. בחודשים שלאחר מכן, הצדדים התקשרו במארג הסכמים תחומים בזמן (כשלוש שנים). בין היתר, מדינגו העניקה ל- Roche זכות להשתמש, למסחר ולפתח את הקניין הרוחני של מדינגו (להלן: "ה-IP הישן") בתמורה לתשלום תמלוגים הנגזרים ממכירת המוצרים. כמו כן, מדינגו התחילה לספק שירותי מו"פ ל- Roche בהסדר קוסט פלוס שבמסגרתו Roche תהיה הבעלים של הקניין הרוחני הנוצר (להלן: "ה-IP החדש").

בתחילת שנת 2012, Roche הודיע על כוונתה לסגור את מדינגו עד לסוף שנת 2013. בנובמבר 2013, מדינגו מכרה את זכויותיה ב- IP הישן ל- Roche עבור 42.9 מיליון פרנק שוויצרי.

נושאי מחירי העברה שבמחלוקת

פקיד שומה עפולה טען כי מדינגו מכרה את עיקר פעילותה, לרבות קניינה הרוחני כבר בסמוך לרכישתה על ידי Roche. בין היתר, נטען על ידי נציגי רשות המסים שלא ניתן להפריד את ה- IP החדש מהישן ושלא היה היגיון כלכלי מאחורי מארג ההסכמים בין הצדדים משום שעמדו בפני מדינגו חלופות מיטיבות באותו מועד. בדומה לעמדתם במחלוקת כפי שנידונה בפס"ד ברודקום.

מספר הבדלים משמעותיים בפן העובדתי בין שני המקרים:

  1. בשונה ממקרה ברודקום, מדינגו נסגרה כעבור כשלוש שנים מיום הרכישה, לפיכך טענה רשות המסים לסיווג מחדש בדומה לעניין ג'יטקו;
  2. בהיעדר מכירות בפועל, לא שולמו למדינגו תמלוגים; ו-
  3. בשונה מברודקום, מדינגו לא העניקה זכות שימוש בקניינה הרוחני לצדדים לא קשורים.

בין היתר, בית המשפט ביקר את נציגי רשות המסים על "עירוב וערבוב בין אפיון העסקה לבין תמחורה" והדגיש כי תמחור שגוי אינו מצדיק התערבות בסיווג העסקה. כמו כן, בית המשפט ציין שהצדדים במקרה דנן התנהגו בהתאם לאמור בהסכמים בינם (וזאת בניגוד לעניין ג'יטקו). לכן, עצם סגירת מדינגו לקראת סוף שנת 2013 אינו מלמד על כך שהיא נפרדה מעיקר פעילותה במועד רכישתה.

מעבר לכך, בית המשפט דחה את טענת רשות המסים על כך שלא היה הגיון כלכלי מאחורי מארג ההסכמים. בין היתר, צוין שיש תוקף לטענה כזאת רק אם היה ברור בזמן אמת שהייתה אופציה חלופית ריאלית כדאית יותר. אולם כשיש מספר אופציות: "כאשר יתרונה וחסרונה של כל חלופה בצידה, לא ניתן להעדיף בהכרח חלופה אחת על פני רעותה" (כלשון בית המשפט).

לבסוף, בית המשפט ביקר את רשות המסים על הסתמכות ב"טענות בעלמא" ואי הבאת ראיות כלשהן לגבות את העמדה שמארג ההסכמים היווה מכירת פעילות מדינגו. נציין שזוהי הפעם הראשונה שבית משפט בישראל הטיל על רשות המסים את החובה לנמק את עמדתה בתחום מחירי העברה.

השלכות

פסק הדין של בית המשפט מדגיש את החשיבות שבקביעת מודל מחירי העברה, בייחוד לאחר רכישה, באופן שיהלום את התכניות העסקיות של החברה ולאור החלופות הזמינות העומדות לרשות הצדדים באותו המועד. פסק הדין מכיר בכך שפעילות עסקית הינה דינאמית ועל כן יש לבחון באופן שוטף ולתעד הן את מודל הפעילות וההסכמים הבין חברתיים כך שיתאימו לעובדות בשטח שכן בית המשפט קבע כי ישנה חשיבות  מכרעת לאופן בו התנהגו הצדדים.

מחלקת מחירי העברה עומדת לרשותכם לשאלות בנושא זה. למידע נוסף יש לפנות אלינו.

לפרטים נוספים

אייל גונן

דנה אראל

ציפי הרבסט

רוצים לקבל את העדכונים שלנו ישירות למייל?

Scroll to Top