חיפוש
חיפוש

רשות המיסים גיבשה את הרפורמה במיסוי בין-לאומי להמשך דיונים וחקיקה עתידית

רוצים לקבל את העדכונים שלנו ישירות למייל?

בימים האחרונים נמסר למנהל רשות המיסים דו"ח ועדה שהוקמה על מנת להמליץ על שינויים נדרשים בחקיקת המיסוי הבינלאומי בישראל.

הוועדה גיבשה את המלצותיה לרפורמה במיסוי בין-לאומי והוציאה דו"ח סופי בנובמבר 2021 (להלן: "דו"ח המלצות הוועדה"). המלצות הוועדה צפויות לעבור דיונים נוספים וחקיקה פוטנציאלית במהלך שנת 2022.

הנושאים בהם עוסק הדו"ח כוללים, בין היתר, את הנושאים הבאים:

  1. זיכוי מס ישיר – צמצום שיטת הסלים הקיימת לחמישה סלים נפרדים בניגוד לכ- 12 סלים שקיימים כיום. סל הכנסות פאסיביות, סל הכנסות מעסק ויגיעה אישית, סל הכנסות הוניות, סל חנ"ז וסל חמי"ז. על אף ההקלה לעיל, הוועדה ממליצה להגביל את האפשרות לזכות מיסי חוץ במקרים בהם שולם המס למדינה איתה אין אמנה או הסכם חילופי מידע וכן רשימה של מדינות שתוגדר (מעין רשימה "שחורה ו"אפורה"); כמו כן, מוצעת הגבלה בהעברת עודפי זיכוי לשנות המס הבאות אשר תתאפשרנה במקרים חריגים כמפורט בדו"ח.
  2. זיכוי מס עקיף – הוועדה המליצה להרחיב את אפשרויות הזיכוי העקיף משתי רמות נכון להיום לארבע רמות, וזאת בכפוף לעמידה בתנאי של החזקה ישירה של לפחות 50% ובתנאי ששיעור ההחזקה האפקטיבי של החברה האם הישראלית בחברה הנכדה או הנינה, בהתאם למקרה, יעמוד על לפחות 12.5%.
  3. כללי חברה נשלטת זרה (חנ"ז) – הוועדה ממליצה על שלושה שינויים עיקריים:
    (א) שינויים בהגדרת הכנסה פאסיבית – הוועדה ממליצה להרחיב את ההגדרה של "הכנסה פאסיבית" לסוגים מסוימים של תמלוגים וריבית, וכן להכנסות מביטוח, הכנסות מנכסים פיננסיים ורווח הון ממכירת נכסים בלתי מוחשיים שהוחזקו במשך יותר משנה, אשר נוצרו כתוצאה מעסקה עם צדדים קשורים, בין אם מסווגות כהכנסה מעסק לפי 2(1) ובין אם לאו.
    (ב) הורדת רף ההכנסות הפאסיביות בחנ"ז מ- 50% ל- 33%.
    (ג) הורדת שיעור ההחזקה במדינות ברשימה "השחורה" או ברשימה "האפורה" (למעט מדינות אמנה), ובמדינות שבהן לישראל אין מנגנון חילופי מידע. עבורן מוצע להפחית את אחוז ההחזקה הישראלי המינימלי ל-30% (במקום 50%, הנוכחי), וכל הכנסה פאסיבית תיכלל בתחולת כללי החנ"ז (במקום הכלל הנוכחי הדורש שיותר מ-50% מההכנסה או הרווח יהיו פאסיביים).
  4. כללי אי התאמות היברידיות – לאחר סקירה של Action 2 של ה-BEPS בנושא "אי התאמות היברידיות", הדו"ח הנוכחי מציע להכיל כללים אשר באופן כללי דרים בכפיפה אחת עם הקביעות של ה- BEPS ב- Action 2. בנוסף, ייבחנו הקלות מסוימות לחברות ישראליות אשר מקבלות תשלומים מחברות זרות קשורות ומדווחות בהתאם לשיטת תמחור בסיס עלות בתוספת רווח בשיעור קבוע מתוך בסיס העלות (קוסט +), במקרים של "ניכוי כפל הוצאה".
  5. מס יציאה – דו"ח המלצות הוועדה כולל הצעה של שורה משמעותית של התאמות לסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, הן ליחידים והן לחברות, אשר כולל, בין היתר, עדכון מנגנון מס היציאה הנוכחי לשלושה מסלולים – מסלול התשלום המיידי, מסלול הדחייה ומסלול מעורב שיחול כאשר שווי הנכסים בעת ההגירה מישראל גבוה מ-3 מיליון ש"ח. הדו"ח מרחיב את דרישות הדיווח ומציע להחיל דרישת ערבות כאשר המס נדחה והוראות נוספות חלקן אנטי תכנוניות וחלקן מקלות, כמפורט בדו"ח הוועדה.
  6. קביעת מקום המושב של יחיד – בעקבות עיון בחוקי מס דומים בעולם, רשות המיסים מציעה ליישם חזקות חלוטות באמצעות רף ימים כדי לסווג אדם כתושב ישראל או תושב חוץ על פי דין מקומי. לכך יתווסף המבחן המהותי הקיים נכון להיום – מבחן מרכז החיים, במקרים בהם הבדיקה הכמותית אינה מצביעה בבירור על קיומו או אי קיומו של מרכז חייו של היחיד בישראל.
  7. דרישות דיווח – כחלק מהרחבת דרישות הדיווח השונות, מוצע להעניק לרשות המיסים הרשאות לדרוש ולקבל מידע מחברה זרה הפועלת בישראל או המהווה פלטפורמה לפעילות של תושבי ישראל דרכה. כמו כן, מוצעים שינויים משמעותיים בדיווח ביחס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, לרבות נאמנויותיהם ותאגידיהם הקשורים, כאשר עד כה לא נדרשו לדווח על נכסים והכנסות שאינם ישראליים בתקופת הפטור מדיווח (10 שנים), וזאת למרות שההכנסות זכאיות להיות פטורות ממס בתקופה הזו.  כמו כן, מוצע להרחיב את חובות הדיווח על בעלי שליטה בישראל אשר יידרשו בתנאים מסוימים להגיש טופס 150 מורחב הכולל בין היתר פירוט תשלומים ותקבולים בעסקאות בין חברתיות של חברות הבנות והגשת דוחות של חברות מוחזקות.
  8. חובות דיווח שיותאמו לסטנדרט הבינלאומי – בהתאם ל-DAC 6, הדו"ח כולל פרק MDR שיחיל דרישות דיווח דו-שנתיות על מתווכים להסדר בינלאומי הנכלל באחד או יותר מהמאפיינים המפורטים בדו"ח אשר דומים לאלו המצויים ב-DAC 6. עם זאת, מוצע כעת לא לכלול את קטגוריה A (הסדרים בעלי מאפיינים מסחריים, לרבות תכנוני מדף), מכיוון שסעיף 131ד בפקודת מס הכנסה כבר כולל דרישות דיווח לגבי חוות דעת מיסויית המתקבלת על ידי הנישום בתנאים מסוימים.
  9. מס סניף – הוועדה החליטה לא להכריע בהמלצתה בעד או נגד הטלת מס סניף בישראל. הוועדה ממליצה כי במסגרת בחינת הטלת מס סניף תיערך בחינה כלכלית ממצה בדבר השלכות פוטנציאליות של הטלת מס זה על פעילות והשקעות תאגידים זרים בישראל, וזאת אל מול יתרון המס הפוטנציאלי מהטלתו.

השלכות
המלצות הדו"ח לא נכללו במסגרת התקציב הצפוי לשנים 2021-2022 ואין בהירות לגבי לוחות הזמנים לחקיקת ההמלצות המוצעות במסגרת דו"ח זה.

אנו ממליצים בחום לחברות לבחון מקרוב את ההצעות המשמעותיות המוצעות בדו"ח זה; לשקול לבחון את עמדותיהן ביחס לאלמנטים השונים בדו"ח ואשר עשויים להיות רלוונטיים להן; לנתח אפשרות לארגון מחדש ופישוט מבנה האחזקות, המימון ואחזקה בנכסים בלתי מוחשיים כדי לנצל הזדמנויות ולהימנע מהשלכות המס העתידיות; ולהמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות כדי להיות מוכנים לשינויים הפוטנציאליים, לאחר שהדו"ח יועבר בכנסת וייכנס לתחולת החוק הישראלי.

לפרטים נוספים בנוגע לדו"ח, ניתן לפנות לאנשי הקשר במחלקת המיסוי הבינ"ל המופיעים מטה.

לפרטים נוספים

ירון כפרי

ישראל חובל

רוצים לקבל את העדכונים שלנו ישירות למייל?

Scroll to Top