בעידן בו הרגולציה והשווקים הפיננסיים דורשים דיווחי ESG יותר ויותר מפורטים, ארגונים עומדים מול השאלה: איזו מערכת מידע תספק להם את המענה הנכון ביותר? השיקולים רבים וכוללים: דיוק, אמינות ואף יכולת לסייע בקבלת החלטות עתידיות התומכות במדיניות ה-ESG של החברה.
לפני שמחליטים באיזו פלטפורמה בוחרים עלינו לשאול את עצמנו: למה המערכת תשמש אותנו ומה ייעוד המידע שיאסף? האם המערכת צריכה לשרת דיווח בלבד, או גם ניהול אופרטיבי של הארגון? הגישה המינימליסטית היא לתת מענה לרגולטור ולספק את הדיווחים התקופתיים לרשויות. דיווח זה חייב להיות מדויק ומבוסס על איסוף מידע אמין הניתן לבקרה (Tractability) של גוף חיצוני ולכן מחייב יצירת Single source of truth.
הגישה הרחבה יותר גורסת, שכיוון שיש ברשותנו את הנתונים באופן שוטף, אנחנו יכולים להשפיע על התוצאות והדו"חות בזמן אמת – להניף דגלים אדומים מבעוד מועד ולא לחכות לשלב הדיווח. לדוגמה: אם הארגון עומד לחרוג מיעד פליטות שהוחלט עליו, ניתן לאתר את המקורות הבעייתיים ולטפל בהם כבר בזמן אמת. להחלטה זו, ישנן השלכות רבות מבחינת בחירת הפלטפורמה הנכונה וארכיטקטורת הנתונים המתאימה.
הסוגיה השניה שיש לבחון טרם בחירת המערכת הינה ביזור החברה (לוקאלית מול גלובלית) ופרישת אתריה ברחבי העולם. מכיוון שלכל יבשת ולעתים אף לכל מדינה יש רגולציה שונה, השאלה האם המערכת המיועדת יודעות לחשב את העמידה בתקנים של אותה מדינה הינה קריטית בבחירה. החלטה לגבי הפלטפורמה המתאימה לחברה עם מפעל אחד בישראל תהיה שונה מחברה גלובלית המייצרת ומנהלת אינטראקציה עם ספקים שונים בעולם.
מכיוון שהדרישות של הרגולטור ושל הגופים הפיננסיים משתנות ומתרחבות, עלינו לקחת בחשבון שהפלטפורמה הנדרשת צריכה להיות סקלבילית וגמישה, פתוחה לשינויים עם מחויבות של הספק להתאימה לרגולציה בעתיד; משמע מערכת "חיה".
נקודה נוספת שצריך לזכור טרם בחירת מערכת היא שכבר קיימים נתונים בכל ארגון, חלקם במערכות IT מסורתיות, חלקן במערכות בקרה תעשתיות (SCADA), חלקן במערכות ה-ERP וחלקן, איך לא, בטבלאות אקסל. חלק מהנתונים מאוחסנים כבר במערכות Data warehouse או Data lakes וחלקם האחר מבוזר במסדי נתונים ומאגרי מידע שונים, מובנים ולא מובנים. אסטרטגית, אף ארגון אינו רוצים לבנות תשתיות נתונים כפולות מול כל דרישה ולכן עלינו לנתח את המצב הקיים ולבחון בעיניים אלו האם הפלטפורמה המבוקשת, משתלבת במטרות הקיימות של ניהול הנתונים בחברה.
על כן, אנו ממליצים על תהליך מקדים לבחירת מערכת מידע לניהול ה-ESG, והוא תהליך של בניית ארכיטקטורה וניהול המידע והנתונים הארגוני (Data Strategy). בתהליך זה אנו בודקים את המצב הקיים, ממפים את מקורות המידע בכלל, ושמים דגש על מקורות נתוני ה-ESG בפרט, ומחליטים על ארכיטקטורת הנתונים העתידית.
לסיכום, תהליך בחירת מערכת דיווחי ESG צריך להיות מיושר עם האסטרטגיה העסקית של הארגון ומעודכן לטרנדים הטכנולוגיים האחרונים בעולם ניהול הנתונים. יש לקחת בחשבון שיקולים של גמישות המערכת, והאינטגרציות שלה, יחד עם שיקולים פרטיקולריים של העסק כמו צרכי הדיווח והפרישה הגיאוגרפית.
מבחינת הספקיות הקיימות, פלטפורמות כמו מיקרוסופט, SAP ,IBM ,Service Now וענקיות אחרות הן פלטפורמות גמישות יותר ומשמשות את הארגון לתפעול היום יומי שלו וגם לדיווח. לעומת זאת מערכות כמו Enablon, Sphera ,Intelex ואחרות – נוצרו מיומן הראשון כמערכות לניהול מידע סביבתי ובטיחותי (ESH בעבר) והן מתמקדות בעולם הדיווח ופחות בעולם התפעול. (את תהליך הבחירה ניתן לתאר בשקף הבא). לכל פלטפורמה ומערכת יש יתרונות וחסרונות והשאלה היא מה מתאים לארגון שלך.
