הקדמה
בתחילת אפריל 2025, הכריז הנשיא דונלד טראמפ על “מהפכת המכסים” – תוכנית כלכלית נרחבת הכוללת הטלת מכסים על שורת מוצרים המיובאים ממדינות שאינן עומדות בסטנדרטים של ממשל טראמפ. ההשלכות לא איחרו לבוא: שוקי ההון בעולם הגיבו בירידות חדות, חברות עסקיות נאלצו לבחון מחדש את שרשרת האספקה שלהן, וגם הציבור בישראל הרגיש את האדמה רועדת תחת רגליו.
הבורסה האמריקאית צנחה בצורה חדה – מדד S&P 500 ירד בתוך ימים מערך של 6,100 ל-4,900, ונאסד”ק ספג ירידה דומה. הבורסות באירופה ואסיה הגיבו בהתאם, וההשפעה הייתה כמעט מיידית גם על המשקיעים הפרטיים בישראל. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחשבונות ההשקעה האישיים, שרבים מהם מושקעים במדדים אמריקאיים – ספגו פגיעה ישירה. הדולר עלה משער של 3.55 ל-3.80 ונוצר חשש של הצרכן הפרטי מעליית מחירים בשירותים סחר בינלאומיים כמו Amazon, ואף איום של ביטול משלוחים ללא עלות – "אסון לאומי" מבחינת הצרכן הישראלי.
תגובת החברות – שינויים בשרשרת האספקה
מהלך המכסים חייב חברות אמריקאיות רבות לחשב מסלול מחדש. למשל:
- אפל פתחה מהלך אסטרטגי לבחינת העברת קווי ייצור מחוץ לסין, במטרה להימנע ממכסים כבדים על מוצריה במקביל, המנכ״ל טים קוק השקיע אישית מאמצי לובינג ישירים מול הנשיא.
- Tesla החלה באסטרטגיה משולבת שכללה מחד, הורדת עלויות ייצור דרך עבודה עם ספקים מקומיים ומאידך, ייצור רכבים בסין עבור השוק הסיני, מה שימנע מכסי יבוא מארה״ב עבור שוק זה.
- Walmart החלה מעבר מספקים סיניים לווייטנאם, הודו ומקסיקו, מתוך מטרה לשמור על מחירים תחרותיים ללקוחות ובמקביל שיגרה לממשל האמריקאי הצהרות על עליות מחירים לצרכן האמריקאי.
אז מה הקשר לסייבר?
הקשר בין סייבר לפיננסים חזק יותר ממה שנדמה. בעתות טלטלה כלכלית, החברות מרוכזות בהתמודדות פיננסית ותפעולית – אך לרוב מתעלמות מהשלכות הסייבר שמגיעות בעקבותיהן. הנה כיצד:
- שינויים בשרשרת אספקה – משטח התקיפה מתרחב: העברת ייצור וספקים למדינות חדשות דורשת פתיחה של ממשקים חדשים, עבודה עם מערכות זרות ולעיתים רמות אבטחה נמוכות יותר. תוקפים מנצלים את ההזדמנות לחדור דרך שותפים עסקיים חלשים יותר.
- פערים רגולטוריים וטכנולוגיים: ספקים במדינות כמו וייטנאם או מקסיקו לא תמיד עומדים בתקני סייבר מערביים. הפערים הללו עלולים לחשוף את החברה למתקפות שרשרת קשות – גם אם אצלה “הכול תקין”.
- מתקפות בזמן שוק רועש: בעתות חוסר יציבות, תוקפים מזהים הזדמנות לפעול. בזמן שהחברות מתעסקות בתגובות שוק, הן פחות דרוכות לאיומים. מתקפות כופרה, פישינג וחדירה למערכות סחר – הופכות לשכיחות יותר.
- שימוש גובר בטכנולוגיה ואוטומציה: כדי לחסוך בעלויות, חברות פונות לאוטומציה, שירותי ענן ו-API עם ספקים. אם לא מלווים בתהליכי אבטחה מתאימים – אלו הופכים לנקודות תורפה ברורות.
- סיכונים מבית: חוסר יציבות כלכלית מגביר תסכול בקרב עובדים – ומוביל לעלייה באיומי Insider Threats. עובדים שמאבדים ביטחון תעסוקתי עלולים לשתף פעולה עם גורמים עוינים או לבצע טעויות הרות גורל.
על פי דו"ח של חברת cybereason, מלחמות התעריפים בין ארה"ב לסין תדלקה גל חדש שלך ריגול עסקי, שקוטע הסכם "הפסקת אש" וירטואלית שהמדינות הסכימו עליו ב-2015.
לקחים ודרכי פעולה
חברות נדרשות להבין שהמכסים הם לא רק שינוי כלכלי, אלא גם שינוי סייבר מהותי. הנה מספר צעדים קריטיים:
- מיפוי אבטחת ספקים: לפני עבודה עם כל שותף חדש – לבדוק את רמות ההגנה, פרוטוקולי גיבוי, ניהול גישה ואבטחת תקשורת.
- ניהול סיכונים הוליסטי: לא לבודד את צוות הסייבר מהשיקולים העסקיים – אלא לשלב אותו בהחלטות אסטרטגיות מראש.
- בדיקות חדירה ותרגולים: לקיים מבחני חדירה תקופתיים למערכות קריטיות, כולל תרחישים של תקיפות על ספקים.
- הדרכות לעובדים ולמנהלים: בזמן אי-ודאות – יש לעדכן, להדריך ולחזק את מוכנות העובדים לזיהוי מתקפות פישינג ואירועים חריגים.
סיכום
תוקפים במרחב הסייבר נוטים לנצל אירועי משבר גלובליים – כך קרה לאורך משבר הקורונה ואף סביב המלחמה באוקראינה.
הסערה הכלכלית שיצרה מהפכת המכסים של טראמפ ממחישה עד כמה הזירה הגלובלית וזירת הסייבר שלובות זו בזו. חברות שלא יבינו את עומק השפעת הסייבר של החלטות כלכליות גלובליות, יגלו מאוחר מדי שהנזק אינו רק בבורסה – אלא גם במערכות הפנים-ארגוניות, באמון הציבור וביכולת להמשיך לפעול בשוק תחרותי ומאובטח.
סייבר כבר מזמן אינו רק עניין של טכנולוגיה – אלא עניין של הישרדות עסקית.
מומחי EY ישמחו לעזור לכם להיות מוכנים מראש, עסקית וטכנולוגית, לכל תרחיש
