אם אתם מתכננים חופשה הקיץ – לא משנה אם לאירופה הקלאסית או למזרח הרחוק – יתכן ותפגשו את ה-AI בתהליך, אם באופן ישיר או מאחורי הקלעים. על פי מחקר של EY, הבינה המלאכותית כבר משנה גם את תעשיית התיירות.
הבינה המלאכותית פוגשת את ענף התיירות במספר נקודות מפגש. הראשונה שבהן היא ברמת הצרכנים. ישנו אימוץ הולך וגובר של AI על ידי לקוחות לטובת קיצור תהליך ה-Booking, מציאת "דילים" טובים, גישה למידע לגבי היעד והתגברות על מכשולי שפה. באסיה הפסיפית למשל, כ-60% מהתיירים עושים שימוש בבינה מלאכותית בשלב התחקיר או ההזמנה של חופשה, מה שמייצר אתגרים חדשים לחברות תיירות מכל שרשרת הערך.
חברות התיירות המקוונות (Online Travel Agency) השיקו במהרה מוצרים מותאמים לעידן זה. למשל: אתר התיירות הפופולרי Kayak השיק AI Chat – מערכת שיחתית להזמנת טיסות ומלונות, בהתאמה להעדפות הצרכן. כך גם יתר שחקניות התיירות הגדולות – מ-Expedia ועד AirBNB – השיקו כלים מבוססי AI לתכנון טיול בתוך הפלטפורמה – כנראה מתוך כוונה להתחרות בכלי תכנון טיול חיצוניים כמו Wonderplan ו- Mindtrip וכך "לאחוז" בלקוח.
נציין שישנם שימושים נוספים ל-AI בתעשיית התיירות: חברת התעופה יונייטד איירליינס משתמשת במודל בינה מלאכותית על מנת לחזות באופן מדויק זמני טיסות ועיכובים, על מנת לשרת טוב יותר את הלקוחות. ענקית התיירות הילטון השיקה תוכנית מבוססת AI בשם Green Breakfast שמטרתה למנוע בזבוז מזון (Waste) בארוחות הבופה.
מידע בלי עוגיות
האתגר המרכזי ביישום AI הוא אתגר ה-Data. חברות רבות שואפות לספק מידע מותאם למטיילים, אך כדי לספק פתרון רלוונטי עליהן להכיר את העדפות הצרכן האישיות, מצד אחד, כולל שימושי עבר, ומהצד השני לגשת למערכי נתונים גדולים ומדוייקים על היעדים והאטרקציות.
"העדפות הצרכן" יכולות לכלול הזמנות עבר, אתגר גדול במיוחד אם לא מדובר במטייל מתמיד ובהינתן הפרגמנטציה המאפיינת את ענף התיירות. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם האתגר הזה כולל: השקת שירות ב-Mobile (אמצעי שאוחז בהרבה דאטה), השקת תוכניות נאמנות כדי לעודד Login והזדהות, ואף הנפקת כרטיס אשראי. כל אלו רלוונטים במיוחד לאור המגבלות המחמירות על "עוגיות" מעקב בדפדפן.
אתגר שני מרכזי בבינה מלאכותית ג'נרטיבית הוא אמינות המידע שתלויה בכמות הדאטה, בדיוק שלו, והרלוונטיות שלו. "כאשר משתשמש מנסה לאסוף מידע לנסיעה על בסיס הגרסה החינמית של ChatGPT, הוא עלול לעיתים להתקל במידע שהוא לחלוטין לא רלוונטי או אפילו הגיוני", נכתב במחקר. כדי להתמודד עם אתגר הדאטה עסקים בתחום חיברו יכולות ג'נרטיביות עם הדאטה הקנייני שלהן – במטרה להגדיל את אמינות התוצאות.
"The volume and quality – accuracy, recency – of data are crucial"
עוד טרנד בענף התיירות הוא מה שמכונה Vendor relationship management – מערכת קשרים בין ספקים שונים של תיירות, נניח חברת תעופה וחברת השכרת רכב. למודל הזה מספר יתרונות ביניהם, שיתוף דאטה בין שחקנים, מה שיוצר בתורו אתגרים רגולטורים ותחרותיים חדשים. "אנחנו עשוים לראות שינוי פרדיגמה בענף מפתרונות CRM ש'נעולים' לספק בודד לשותפויות VRM שנוצרו סביב אסטרטגיית דאטה", מוסבר במאמר.
בינה כחול לבן
גם תאגידי תיירות ישראלים עושים ניסויים ב-AI. רשת פתאל השיקה לפני כשנה את "אור" נציגה דיגיטלית שמאפשרת הזמנת שירות חדרים או מענה אינפורמטיבי למבקרים. מטבע הדברים, בישראל ישנו גם אשכול לא קטן של סטארטאפים לענף התיירות כמו חברת Pruvo, שמשרתת סוכנויות תיירות לטיוב עלויות; Easyway שפיתחה "פקיד קבלה וירטואלי" או Hyperguest שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת למלונות להוריד את התלות בבוקינג ויתר הענקיות.
"אנחנו רואים סטרטאפים ישראלים בתחום התיירות עם מוצרים של בינה מלאכותית, וכן כמה חברות תיירות גדולות שכבר יישמו AI אצלן", מסרה קארין ליבינסון, Head of AI & Data ב-EY. "מומלץ לכל יתר חברות התיירות לבחון את הפתרונות הקיימים בשוק ולראות מה הכי מתאים להן ולהתחיל בהטמעה על מנת שלא ישארו מאחור". הפירמה מלווה תאגידי תיירות בתהליכי התייעלות וטרנספורמציה דיגיטלית.
