המהפך של מנהלי הקיימות: משומרי סף למחוללי צמיחה
מגמה ארוכת שנים בעולם היא השינוי בתפקיד מנהל הקיימות (Chief Sustainability Officer) ממי שאחראי בעיקר על דיווחים, דירוגים ונתונים – למי שמוביל תהליכים רוחביים לשיפור ביצועים והטמעת תרבות ארגונית מקיימת, שמייצרים ערך עסקי. ההטמעה של היבטי קיימות בליבה העסקית היא תהליך ארוך, מורכב ומתמשך, ובמקרים רבים גם קשה למדידה, אך הקשר בין הדברים בפרקטיקה הולך ומתהדק מדי יום. המגמה של פישוט רגולציות הדיווח ברחבי העולם, נותנת רוח גבית נוספת למגמה זו, וארגונים רבים משנים את הפוקוס שלהם בתחום הקיימות – מרגולציה להזדמנות עסקית.
אחד האמצעים המרכזיים למינוף קיימות בכיוון הזה הוא שימוש בכלים ותהליכים מעולמות החדשנות. שילוב כזה מאפשר לארגונים לפתח פתרונות יצירתיים לאתגרים סביבתיים וחברתיים אך כאלו שגם מאפשרים: לייצר מקורות הכנסה חדשים, להיכנס לשווקים חדשים, לשפר יעילות ולחזק את המותג. כך, מנהלי הקיימות בעולם הופכים למוקדים לקידום חדשנות ארגונית.
כך, מנהלי הקיימות בעולם הופכים למוקדים לקידום חדשנות ארגונית. זאת, כיוון ששום ארגון לא יכול לעמוד ביעדי הקיימות ולהתמודד עם אתגרי הקיימות שלו בלי יישום תהליכי חדשנות והטמעת טכנולוגיות חדשניות – ומנהל הקיימות הופך להיות עמוד התווך של התהליך.
שותף אסטרטגי
חדשנות וקיימות חולקות מאפיינים דומים: שתיהן מחייבות חשיבה מחוץ לקופסה, זיהוי מוקדם של מגמות ושיתופי פעולה רחבים. גם תפקידם של מובילי התחומים הללו דומה במאפייניו – הם נדרשים להוביל תהליכים רוחביים בעלי משמעות אסטרטגית, המחייבים הטמעה בכלל יחידות הארגון. עם זאת, סמכויות היישום בפועל מצויות לרוב בידי מנהלי התפעול, היחידות העסקיות ויחידות המטה – ולא בידי מנהלי הקיימות עצמם. הפער הזה יוצר קושי: אחריות רחבה מול יכולת השפעה מוגבלת.
כאשר מנהלי קיימות ממקדים את פעילותם בהיבטים העסקיים הם מצליחים להפוך את תחום הקיימות ממטלה רגולטורית ליתרון עסקי מדיד. הערך הזה יכול להתבטא ביצירת הכנסות חדשות, בצמצום הוצאות, או במניעת הפסדים משמעותיים לארגון. האתגר המרכזי – במיוחד בישראל – הוא למדוד את התרומה הזו באופן עקבי, ולתקשר אותה בצורה ברורה ומשכנעת להנהלה ולבעלי עניין אחרים.
יישום מתודולוגיות מעולמות החדשנות, שממוקדים במענה לאתגרי הקיימות של הארגון, מספקים מענה ישיר לאתגר זה: הם מאפשרים להפוך רעיונות לפתרונות ישימים, שמייצרים ערך עסקי ניתן למדידה. הארגון יכול ליהנות מתועלות כמו קיצור זמני פיתוח של מוצרים ושירותים, שיפור יעילות תפעולית וחיסכון במשאבים, הפחתת חשיפה לסיכונים רגולטוריים ותדמיתיים, ואף גישה לשווקים חדשים על בסיס פתרונות ירוקים.
מעבר לכך, שילוב חדשנות בתהליכי קיימות מחזק את מעמד מנהל הקיימות בתוך הארגון – ממי שעוסק באיסוף נתונים וכתיבת מסמכים, למי שמציג ROI ברור ומבסס את עצמו כשותף אסטרטגי להנהלה.
מרעיון לפתרון
ישנם הרבה סוגים של מתודולוגיות סדורות לקידום חדשנות בארגונים, שנבדלות בתהליך, במטרת החדשנות ובסוג החדשנות הרצויה. בחרתי להתמקד בשלוש מתודולוגיות מרכזיות מהן, שהן הרלוונטיות ביותר להערכתי למנהלי קיימות בישראל:
- אקסלרציה פנים-ארגונית
תהליך פנים־ארגוני שמטרתו להציף רעיונות חדשניים לקידום קיימות מתוך כלל עובדי הארגון, ולהפוך אותם לפתרונות ישימים. הוא מתחיל בהגדרת אתגרים ממוקדים וקריטריונים ברורים לבחירת יוזמות, ממשיך בשלב גיוס והגשת רעיונות, ובחירה של קבוצות עובדים לפיתוח מואץ בליווי מומחי תוכן, טכנולוגיה, תהליכים וקיימות.
במסגרת התהליך, הצוותים בונים מודלים עסקיים, בוחנים היתכנות טכנית והשלכות סביבתיות, ומכינים תוכניות פיילוט. בסיום מתקיים אירוע הצגה להנהלה, בו נבחרות יוזמות ליישום מלא.
יתרונות: מעורבות רחבה של עובדים, הטמעת תרבות ארגונית של חדשנות וקיימות, יצירת פתרונות מותאמים לצרכי הארגון ומתוך היכרות אמיתית עם השטח, והאצת יוזמות בעלות ערך סביבתי וכלכלי. - חדשנות פתוחה
תהליך שמטרתו להביא לתוך הארגון פתרונות חדשניים שקיימים בחוץ: טכנולוגיות, מודלים עסקיים ושותפויות. הוא מתחיל במיפוי אתגרי קיימות מרכזיים של החברה, ממשיך בתהליך סקאוטינג לאיתור סטארטאפים, טכנולוגיות, גופי מחקר רלוונטיים, ובבחירת פתרונות פוטנציאליים לביצוע מבחני היתכנות ופיילוטים.
ניתן ליישם את התהליך במגוון רמות ורזולוציות – החל מחיפוש מענה לאתגר ספציפי, ועד להקמת קרן VC או חממה ארגונית שמסייעות להגיע לפתרונות רלוונטיים לאתגרים המרכזיים של הארגון.
יתרונות: קיצור משמעותי של זמני פיתוח והשקעות בפיתוח, חשיפה לרעיונות וידע חיצוני עדכני, הטמעה הדרגתית, והפחתת סיכונים באמצעות בדיקות שטח לפני השקעה מלאה. - תהליכי רעיונאות להטמעת שיקולי קיימות במוצרים ותהליכים
תהליך שמטרתו לשלב קיימות בליבת המוצרים, השירותים ותהליכי העבודה של הארגון, באופן שנותן מענה לאתגרים עסקיים ותפעוליים. הוא מתחיל בזיהוי אתגרים או הזדמנויות מרכזיות – בין אם מדובר בדרישות רגולטוריות חדשות, במגמות שוק מתפתחות או באפשרות לשפר יעילות תפעולית, וממשיך בסדנאות משותפות עם צוותי מו"פ, הנדסה, שיווק ומומחי תוכן, במטרה להניע תהליכי פיתוח ושינוי הנדרשים לצורך התמודדות עם האתגר או ההזדמנות.
הסדנאות משלבות כלי מובנים לחשיבה יצירתית וחדשנית, כמו Design Thinking, לצד ניתוחי מגמות והשפעות עתידיות, כדי לפתח מגוון חלופות ישימות. לאחר מכן מתבצע תעדוף הפתרונות על פי היתכנות טכנית, פוטנציאל עסקי והשפעה סביבתית, ולבסוף ליווי ביישום המלא של המוצרים או התהליכים החדשים.
יתרונות: שילוב בין יצירתיות וחשיבה אסטרטגית לבין תכנון ויישום בפועל, הטמעת קיימות בליבת המוצרים, החומרים ותהליכי הייצור של החברה – באופן שמייצר ערך עסקי ברור, בידול תחרותי ועמידה בסטנדרטים עתידיים.
זה כבר עובד – דוגמאות מהעולם
- Siemens – ייצור בהדפסה תלת־ממדית
סימנס החליפה תהליכי ייצור מסורתיים של רכיבים מתכתיים לטורבינות גז – עתירי אנרגיה ופחת – בתהליכי הדפסה תלת־ממדית של מתכת. מהלך זה אפשר הפחתה ניכרת בצריכת האנרגיה, בפחת חומרים ובפליטות, וקיצור משמעותי של משך הייצור. בנוסף, פתרון זה מאפשר התאמה אישית של רכיבים ללקוחות.
אבן קיסר – לוחות מחומרים ממוחזרים
החברה פיתחה קולקציית לוחות מקיימים המבוססת על חומר גלם ממוחזר, כתחליף לחומר בתולי מבוסס סיליקה. כך, החברה נתנה מענה לצרכי בריאות עובדים, קיימות והתמודדות עם רגולציה. המהלך סייע לחברה בתחרותיות שלה בשווקים חדשים וקיימים, הגביר את המוכנות שלה להתמודד עם רגולציות עתידיות בתחום החומרים, ויצר בידול ברור אל מול המתחרים בשווקים הרלוונטיים. - Arla – ניטור פליטות מתאן
קואופרטיב החלב ארלה, הטמיע מגוון טכנולוגיית וסנסורים לניטור בזמן אמת של פליטות מתאן מפרות וממקורות נוספים בתהליכי ייצור החלב, תוך שימוש בכלי AI לניתוח שוטף של הנתונים שנאספו. המידע שנאסף מאפשר אופטימיזציה של הזנת הפרות, שיפור הבריאות שלהן, הגברת תפוקת החלב שלהן, והוביל להפחתת פליטות בשיעור של 25% תוך שיפור מוכנות לרגולציות עתידיות של האיחוד האירופי ועמידה בציפיות הצרכנים. - Equinix – שימוש בחום שיורי מחוות שרתים
בחוות שרתים משמעותית של החברה בפריז, החברה בחרה להתמודד עם אתגר החום השיורי, הנפוץ ומורכב בפרויקטים מסוג זה. החברה הזרימה את החום השיורי מתהליכי קירור חוות שרתים לתשתיות החימום העירוניות, חום בהיקף שווה ערך לחימום כ־1,000 דירות. המהלך הפחית כ־1,800 טון פליטות CO₂ בשנה, הגביר את היעילות האנרגטית של הפרויקט, והציג מודל עסקי חדש לשיתוף משאבים בין התעשיה לקהילות מקומיות. ההשקעה היצירתית בפרויקט כזה, יצר לחברה יתרון תחרותי באישור פרויקטים דומים באזורים אורבניים, כיוון שהחום השיורי מהווה אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לאישור חוות שרתים בקרבת מגורים. - AXA – פלטפורמת Altitude לניהול סיכוני ESG
קבוצת הביטוח הצרפתית AXA פיתחה פלטפורמת דאטה מתקדמת שמסייעת ללקוחותיה לנהל ולהעריך סיכוני קיימות עבור פרויקטי תשתית ובניה ואתרים תפעוליים, תוך מינוף הידע והנסיון הייחודי של AXA כמבטח ומנהלת סיכונים מובילה בתחום. הפלטפורמה מנגישה נתוני קיימות רלוונטיים לתהליך קבלת ההחלטות העסקי, באופן שמצמצם עבור AXA את הצורך בתשלום פיצויים ללקוחות בפעילות הביטוח שלה, ומייצרת לחברה מקור הכנסה נוסף. - ICL – פלטפורמת BIG להאצת רעיונות
הקבוצה הקימה פלטפורמה עולמית המיועדת לעובדי החברה, המאפשרת להם להציע, לפתח וליישם רעיונות לשיפור תפעולי בעל ערך סביבתי. הפלטפורמה הובילה ליישום מאות פרויקטים, שתרמו לחיסכון מצטבר של כ־35 מיליון דולר, להפחתת מעל 10,000 טון פליטות גזי חממה ולחיסכון של מאות אלפי קוב מים – תוך העצמת העובדים והגברת המעורבות הארגונית.
לסיכום, כל ארגון מתמודד עם סוגיות של קיימות שנובעת מרגולציה, ועם אתגרים של חדשנות – מסיבות תחרותיות. אפשר להפוך את האתגרים האלו להזדמנות עסקית, באמצעות תהליך סדור ומתודולוגיות מוכרות של אימוץ חדשנות.
