שער החליפין של הדולר מול השקל ידע תנודות רבות לאורך השנים. מי שזוכר את תחילת שנות ה-2000 – כשהדולר נשק לרף ה-5 שקלים – יתקשה אולי להאמין למציאות הנוכחית. אז, רף ה-4 שקלים נראה כגבול דמיוני שלא ייפרץ כלפי מטה. המציאות הוכיחה אחרת והעשור האחרון התאפיין במגמה היסטורית של התחזקות השקל, שהביאה את הדולר למספר נקודות שפל מול המטבע המקומי, עד לשער הנוכחי, 3.1 שקל לדולר.
אולם, הסביבה הכלכלית שאנו חווים כעת נראית שונה מהעבר. אין מדובר רק בתנודה חולפת, אלא בתהליך שעשוי להיות קבוע וממושך. חולשת הדולר אינה "בעיה ישראלית" בלבד; זהו תהליך גלובלי שבו הדולר נשחק מול מטבעות מרכזיים בעולם, כפי הנראה כמדיניות. ההתבטאויות של ממשל טראמפ מאותתות על כיוון ברור: החלשת הדולר ככלי לשחיקת החוב הלאומי האמריקאי, עידוד ייצור מקומי ותעסוקה מקומית.
כאשר הדולר נחלש, עלויות הייצור והפיתוח של חברות אמריקאיות הפועלות מחוץ לארה"ב מתייקרות. המטרה הסופית היא "להחזיר את הפעילות הביתה".
טיסות זולות, תעסוקה יקרה
עבור ענף ההייטק, הממומן בדולרים ומוכר בדולרים, המפגש עם השקל הישראלי הוא אירוע דרמטי שנוגע לכל האקוסיסטם. חברות סטארטאפ, מגייסות בדולרים ורואות את קופת המזומנים של החברה, מצטמקת אפקטיבית ב-15%-20% בתוך שנה רק בשל שינויי מטבע. "זמן הריצה" של החברה מתקצר.
מרכזי הפיתוח הזרים הם עוד עמוד תווך של הטק המקומי. כ-430 חברות בינלאומיות מחזיקות פה מרכזי R&D – המייצגים כשליש מכלל עובדי הטק, ו-60% מייצוא הענף (על פי נתוני SNC). גם עבורם, קריסת הדולר היא אתגר ישיר על הכדאיות הכלכלית של העסקת עובדים בישראל. עלות ההעסקה בישראל גבוהה מלכתחילה, והרגישות לשינויי המטבע רק מחריפה את הקושי לשמור על תחרותיות מול שווקים אחרים. שער הדולר רק מצטרף ל"פרמיית הסיכון" שישראל נושאת עבור חברות בינלאומיות.
חשוב להבין כי ההשפעה אינה עוצרת בגבולות המשרדים בהרצליה או בתל אביב. ההייטק הוא מנוע הצמיחה העמוק ביותר של הכלכלה הישראלית. הוא זה שמניע את שוק הנדל"ן, תורם לשיאים בשוק ההון דרך כספי הפנסיה של כולנו, ומייצר עבודה לאלפי ספקים ונותני שירותים.
אמנם דולר נמוך מוזיל לנו את היבוא, את מוצרי החשמל ואת הטיסות לחו"ל, אך מנגד הוא מפחית משמעותית את כמות הכסף שנכנסת לישראל. אם חברות הייטק יצמצמו פעילות או רמות שכר בשל חוסר כדאיות, ההשפעה תחלחל בהדרגה לכל בית בישראל.
מה ניתן לעשות?
במציאות של "מצב חדש", עלינו לפעול בשני מישורים: ברמת החברות, ההנהלות נדרשות לנהל את ההון בזהירות רבה יותר. זהו הזמן לתכנון פיננסי מדוקדק, צמצום עלויות מיותרות ושימוש מושכל בגידור סיכוני מט"ח כדי להגן על התקציב מפני תנודות חריפות. כל החלטה על מבנה ההוצאות חייבת לקחת בחשבון תרחיש שבו הדולר נשאר נמוך לאורך זמן.
ברמת קובעי המדיניות: העובדה שבנק ישראל אינו ממהר להתערב מאותתת לשוק כי ייתכן ומדובר באירוע קבוע. עם זאת, ללא התערבות חיצונית או מדיניות מוניטרית אקטיבית, שער הדולר עשוי להישאר נמוך באופן שיפגע אנושות ביצוא. על המדינה לבחון כלי סיוע ועידוד ליצואנים ולחברות טכנולוגיה, כדי להבטיח שישראל תישאר יעד אטרקטיבי לפיתוח למרות "המשקולת" של השקל החזק.
השאלה אינה אם ההייטק הישראלי חזק – הוא חזק מאוד. אך כדי לשמור על חוסנו עלינו להתאים את עצמנו למציאות המטבעית החדשה.
