התחרות אחר חברות הייטק וטאלנט היא זירה גלובלית – כל מדינות המערב רוצות למשוך אליהן את הפיתוח והכישרונות, וההטבות הכלכליות הנגזרות מכך. כך צריך לראות את "החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח" שעבר לאחרונה בכנסת ונכנס לספר החוקים. לא רק עדכון רגולטורי, אלא תגובה למהלך גלובלי.
רקע
במרץ 2026 אושר ופורסם חוק חדש לעידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח, כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנת 2026. לכאורה מדובר בעוד עדכון למערך התמריצים, אך בפועל זהו שינוי תפיסתי עמוק, שנולד על רקע שינויי מיסוי גלובליים – Pillar Two – והחרפת התחרות בין מדינות על פעילות חדשנות. תקנות Pillar Two נולדו כדי למנוע "מרוץ לתחתית" של מיסוי בעולם וקבעו מס מינימלי אפקטיבי לחברות רב-לאומיות בשיעור 15%.
מדינת ישראל, שבה להייטק יש תפקיד אסטרטגי בכלכלת המדינה, נאלצה לחשוב על מהלך לשימור האטרקטיביות שלה כמרכז מו"פ בינלאומי וכדי למנוע זליגת תעסוקה למדינות אחרות, במיוחד נוכח התחזקות השקל. או כפי שהוסבר בוועדת הכלכלה בכנסת: "במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע מנגנון חדש של זיכוי מס בגין הוצאות מחקר ופיתוח – על רקע שינויים גלובליים וחיזור מדינות העולם אחר חברות הטכנולוגיה".
הגדרות
החוק החדש אינו מוגבל רק לקבוצות הנמצאות בתחולת חקיקת ה-Pillar Two, אלא מהווה כלי רחב יותר שנועד לעודד השקעות מו״פ בקרב מגוון רחב של חברות הפעילות בישראל. השינוי העיקרי הוא מעבר מזיכויי מס למענקים (לפעמים גם במזומן). חברות רווחיות יכולות ליהנות מזיכוי מס על הוצאות שכר המו"פ שלהן, וחברות שאינן רווחיות (והזיכוי אינו מנוצל) יכולות לקבל את ההטבה ממש כמענק בפועל – Cash.
מדובר בשיעור מדורג שעולה ככל שההשקעה גדלה. שיעורי ההטבה נעים בין 25%–30% לחברות גדולות או לפעילות בפריפריה, לבין 3%–4% ליתר החברות הזכאיות. המשמעות היא שמדובר בכלי שמתגמל קנה מידה, ולא רק את עצם קיום הפעילות.
יתרונות
מעבר לתמריץ הפיננסי הישיר, החוק החדש טומן בחובו יתרון משמעותי נוסף – חשבונאי. במסגרת המנגנון החדש, הזיכוי מוכר כנכס בדוחות הכספיים, ובמקביל, הוצאות המו״פ בדוח רווח והפסד מופחתות. התוצאה מובילה לשיפור ברווח לפני מס (EBT), כלומר “מעל לקו”.
עבור הנהלות, המשמעות אינה רק חיסכון במס, אלא שיפור במדדים פיננסיים מרכזיים, השפעה חיובית על EBITDA/EBT, פוטנציאל לשיפור תפיסת המשקיעים והדירוג, והצגת ביצועים חזקים יותר כבר בטווח הקצר. ובניגוד לכלים אחרים שהתועלת שלהם נפרסת לאורך זמן, ההשפעה כאן עשויה לבוא לידי ביטוי כבר בשנת 2026.
תכולה
חוק המו"פ החדש לא רלוונטי לכל אחד, אבל רלוונטי ליותר חברות ממה שנדמה. החוק מגדיר אמנם תנאי סף המכוונים לקבוצות עם פעילות משמעותית בישראל: הכנסות מועדפות/טכנולוגיות של לפחות 100 מיליון ש״ח המהוות לפחות 55% מסך הכנסות הקבוצה בישראל, והיקף תעסוקה בישראל של 200 עובדים. לפיכך החוק נתפס לעיתים כרלוונטי רק לחברות גדולות מאוד.
אולם בפועל, אנו רואים כי ההשפעה שלו רחבה יותר ונוגעת לחברות בינוניות כחלק מקבוצות בינלאומיות, חברות תעשייתיות עם רכיבי חדשנות, ארגונים שמגדילים פעילות מו״פ בישראל, וחברות השוקלות הרחבת פעילות או העתקתה לישראל. כלומר, השאלה האסטרטגית היא לא רק מי זכאי היום, אלא מי יכול להיערך ולהפוך לזכאי.
תמריצים
השינוי העמוק הוא מבנה התמריצים שניצב בפני חברות רב-לאומיות לקראת החלטות אסטרטגיות. נדמיין למשל חברת שבבים ששוקלת לפתוח מרכז פיתוח נוסף בארה"ב. כעת היא תצטרך לשקלל מול עלויות המרכז בחו"ל את ה'קאשבק' המשמעותי שהיא יכולה לקבל אם תבצע את פעילות הפיתוח בישראל. או נדמיין חברת פודטק השוקלת לרכוש חברה טכנולוגית בישראל; כעת היא תוכל לשלב במחיר הרכישה את התמריץ הפוטנציאלי בגין פעילות המו"פ של חברת היעד ואת הזיכוי שתוכל לקבל עבורה.
זאת אומרת, מעבר להיבט הפיננסי, החוק מייצר השפעה עמוקה יותר על קבלת החלטות בנוגע לאיפה למקם פעילות מו״פ, האם להרחיב צוותים טכנולוגיים בישראל, איך לבנות מבנה קבוצתי יעיל, והאם לבצע רכישות או מיזוגים. בניגוד למענקים מסורתיים, כאן מדובר בכלי שמשפיע על מבנה הפעילות העסקית – לא רק על מימון פרויקטים.
אתגרים
האתגר של החוק הוא מורכבות גבוהה וחלון הזדמנויות צר. לצד הפוטנציאל, יישום החוק דורש מיפוי מדויק של הוצאות מו״פ, התאמה להגדרות “חברה כשירה” ו“קבוצה זכאית”, עבודה מול רשות החדשנות ורשות המסים, ותכנון נכון של מבנה הקבוצה והדיווח. בנוסף, חלק מההטבות תלויות בתהליכים ובאישורים מקדימים, מה שמייצר הזדמנויות לחברות שמקדימות להיערך.
שאלות שמנהלים צריכים לשאול עכשיו כוללות את השאלה האם החברה שלנו (או הקבוצה) עומדת בתנאי הסף, או יכולה להגיע אליהם? האם יש פעילות מו״פ שאינה ממופה או ממומשת לצורך ההטבה? האם מבנה הקבוצה תומך במיצוי החוק – או פוגע בו? והאם יש מהלכים אסטרטגיים כמו גידול, מיזוגים או רילוקיישן, שכדאי לבחון מחדש?
לסיכום
חוק המו"פ החדש מהווה שינוי תפיסה: מכלי תמיכה – למנוע תחרותי. החוק החדש אינו עוד “תוכנית מענקים”, אלא ניסיון לעצב מחדש את סביבת הפעילות של חברות טכנולוגיה ותעשייה בישראל. עבור חברות שידעו למנף אותו נכון, הוא עשוי להפוך ליתרון תחרותי משמעותי ואף להשפיע על החלטות ליבה של הארגון.
ל‑EY ניסיון בליווי חברות בזיהוי, תכנון ויישום של תמריצי מו״פ, תוך שילוב בין היבטי מס, רגולציה ואסטרטגיה עסקית. ניסיוננו נשען לא רק על עבודה עם לקוחות, אלא גם על מעורבותנו בתהליכי החקיקה ועיצוב המדיניות בתחום. אנו מסייעים בין היתר בבחינת זכאות לחוק החדש והערכת פוטנציאל, מיפוי והגדרת הוצאות מו״פ מזכות, התאמת מבנה פעילות וקבוצה, וכן ליווי מול רשות החדשנות ורשות המסים. נשמח לבחון יחד כיצד החוק החדש יכול לייצר ערך עסקי עבורכם.
