ישראל ניצבת מול הזדמנות היסטורית.הביקוש העולמי לטכנולוגיות ביטחוניות זינק בצורה דרמטית. יש לנו יתרון טכנולוגי ומוניטין, אך השאלה הגדולה היא איך הופכים את אלו לכוח תעשייתי וכלכלי בקנה מידה גדול.
בכנס המיזוגים והרכישות של EY אירח ציון ששון, שותף בפירמה, את חן גולן, מייסד ויו"ר דירקטוריון NextVision – אחת החברות המובילות בסקטור. נקסט ויז'ן פועלת בתחום הרחפנים ומפתחת טכנולוגיית וידאו מיוצבת ייחודית, המיועדת לכלי טיס בלתי מאוישים.
"נקסט ויז'ן היא סיפור יוצא דופן של חברה שקמה בעולם הביטחוני והרחפני והפכה לשחקן גלובלי. היא הונפקה לפי 400 מיליון שקל ונסקה לשווי נוכחי של כ 23 מיליארד שקל", הציג ששון את החברה ושאל: "מה הרגע שהבנתם שאתם בונים לא רק מוצר טוב, אלא חברה שהיא שחקן גלובלי גדול?".
גולן סיפר על תהליך גידול אורגני: "לא אוכל להצביע על נקודה ספציפית, אלא על תהליך שהיה מבוסס בעיקר על צמיחה בכמות הלקוחות, שדופקים בדלת ומבקשים לעבוד איתנו, וצמיחה בקצב ההזמנות וגודל ההזדמנויות. אני זוכר את העסקה הגדולה הראשונה של 300 אלף דולר – היא עשתה מהפכה בחברה – היום היא נחשבת לעסקה מאוד קטנה".
ששון: כשדיברנו לפני שנה, הרבה אנליסטים אמרו שהמלחמה באוקראינה תסתיים בקרוב ויסתיים הסיפור של נקסט ויז'ן…
גולן: "התקציבים בעולם גדלים, כי כולם מבינים שגם בשביל שלום צריך צבא חזק. עוד ברור שבמלחמה הבאה יהיו המון רחפנים ומזל"טים. כולם עוברים לשלב של הצטיידות ובניית ארסנלים, לכן החברה חווה צמיחה מטורפת ואנחנו מתמודדים עם אתגרים גדולים של שרשראות אספקה. זה האתגר העיקרי שלנו – להצליח לספק את הביקושים וההזמנות". הוא הוסיף: "בתחילת 2026 הוצאנו 1,500 יחידות בחודש. היום אנחנו על קצב של 3,000 בחודש, והיעד לסוף השנה הוא 5,000 יחידות בכל חודש". החברה מוכרת ליותר מ-300 יצרני רחפנים מערביים.
ששון: איך מחזיקים את כל הצמיחה המשוגעת?
גולן סיפר על ה-DNA של החברה, שמצד אחד שמה דגש על מצוינות תפעולית ומודל הפעלה "רזה" ומצד שני, ממשיכה לחדש: "תמיד היינו סטארט-אפ מאוד רזה ומפוקס. השתדלנו לא להתפזר. כל שקל היינו דואגים לשים אותו במקום. אני הייתי מוביל אורינגים וברגים באוטו שלי במקום במונית, כדי לחסוך כסף. זה עדיין חלק מה-DNA של החברה".
והוסיף: "נקסט ויז'ן היא חברת R&D בעיניים של ההנהלה. בשנתיים האחרונות הצלחנו להביא כל שנה בין 2-3 מוצרים חדשים שהם Game Changer בשוק. כשאנחנו מסתכלים על צרכי הלקוחות, יש להם צרכי אנרגיה, תקשורת ו-AI – כדי להפוך את הכלים לאוטונומיים, וגם תחנות עבודה לרחפנים". גולן רמז שכל אחד מהווקטורים האלו יכול להיות כיוון התרחבות של החברה.
ששון: אנחנו בכנס של מיזוגים ורכישות, ואתם לא עשיתם אף רכישה?
"הצבנו כעת 4 יעדים לחברה", השיב גולן. "לספק את הביקוש; לפתח מוצרים טכנולוגיים כדי להוביל את השוק; לעשות מיזוגים ורכישות כדי להמשיך לצמוח; ובעתיד אולי גם להנפיק בנאסד"ק".
על המיזוגים והרכישות הוא הוסיף: "אנחנו בוחנים הרבה הזדמנויות אבל לא נעשה קנייה רק כדי להגיד שעשינו. אנחנו לא מתכוונים להיות בצד של ה-80/20 בסטטיסטיקה, אלא בצד השני", כשהוא מכוון לכך שרוב המיזוגים נכשלים. "אנחנו רוצים להיכנס לתחום הזה ואני מאמין שבשנים הקרובות נעשה לא מעט עסקאות של מיזוגים ורכישות. אני לא רואה את זה כמשימה חד פעמית ואם תזמין אותי בעוד שלוש שנים אני מאמין שנדבר כבר על 3-4 רכישות שעשינו".
שוק תחרותי וגלובלי
במושב שני בכנס, תחת הכותרת "מאחורי הקלעים של התעשייה הביטחונית", דנו שורת בכירים בענף בשאלה כיצד ניתן לשמר את המובילות הישראלית בתחום הדיפנס, מהחברות הגדולות (אלביט, רפאל, תע"א) דרך החברות הבינוניות ועד חברות הסטארט אפ הביטחוניות.
ניהל את המושב אלון לוגסי, שותף ב-EY ופתח: "אנחנו רואים מירוץ חימוש גלובלי וגידול בתקציבי הביטחון בכל העולם. האם מדינת ישראל רואה בכך הזדמנות לחזק את התעשייה"?
על כך השיב רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות: "החברות הביטחוניות הממשלתיות פורחות בזכות ההון האנושי שלהן, ובזכות העובדה שהמוצרים שלהן נמצאים בשימוש בשטח משלב האב-טיפוס. זה מביא להן קידמה והצלחה. אבל אני לא בטוח שבטווח הארוך שתי החברות (הכוונה רפאל והתעשיה האווירית) יכולות להתחרות בתאגידים בינלאומיים כמו לוקהיד-מרטין או אפילו אלביט – כי הן מתחרות בידיים קשורות. כל החלטה שלהן צריכה לעבור בממשלה, ולממשלה יש את הקצב שלה. למשל בכל הקשור למיזוגים ורכישות, הן חייבות להביא לנו את העסקאות לאישור, וזה יכול לקחת חצי שנה ואף שנה מרגע שהבורד מקבל החלטה, מה שבאלביט כחברה פרטית לוקח עשרה ימים".
כחלון דיבר על ההצלחה האחרונה בהנפקת נמל חיפה והוסיף: "מאז שנות ה-90 המדינה עשתה כ-30 הפרטות, ואני רק יכול לדמיין איפה היו חברות ממשלתיות כמו צים, אלעל, בזק, בז"ן ואחרות, אם לא היינו מפריטים אותן. כנראה שהיינו צריכים להזרים להן כסף כדי שיעמדו על הרגלים. יתכן והיינו מגיעים לחדלות פירעון כמדינה כמו שקרה במדינות אחרות – יוון, ארגנטינה".
השתתף בדיון ירון מזרחי, מנכ"ל ונשיא בגירה מערכות, חברה ביטחונית שהשלימה ממש בשבועות האחרונים הנפקה בבורסה בתל אביב במעל 3 מיליארד ש"ח. מזרחי תיאר בעיה של "העלמות" חברות קטנות מהשוק הביטחוני: "היום בישראל אין כמעט חברות חדשות בתחום הביטחוני וחברות שהיו כמו אל-אופ ו-Controp – נעלמו; והן כולן חלק מחברות אחרות (אלביט ורפאל לפי הסדר). חסרה 'הצמחה' של חברות חדשות בתחום הביטחוני".
יהלי רוטנברג, מי שהיה עד לאחרונה החשב הכללי של ישראל, הסכים עם מזרחי ודיבר על הצורך בשינוי במדיניות הרכש הביטחוני של ישראל: "קשה למערכת הביטחון לעבוד עם ספקים קטנים אבל לא יכול להיות מצב של אוליגופול ששולט בצינור הרכש של משרד הביטחון, ומפעל מטע"דים קטן צריך לחיות מהפירורים שזורקות לו הגדולות. צריכים לחשוב על איך מייצרים מנגנוני רכש שידעו לייצר אקוסיסטם בריא".
עוד הוא טען, שלמבנה השוק והתחרות יש השלכה על המכונות המבצעית: "המלחמות השתנו. הכל זה AI, נחילים של כטב"מים ו-Dual use. מול עינינו אנחנו רואים מה קורה ברוסיה ואוקראינה, ובצפון חיילים נופלים כי התאהבנו במלחמה של האתמול ולא נערכנו למלחמה של המחר". בדבריו הוא כיוון לכך שחברות בינוניות וקטנות זריזות יותר להגיב ולחדש.
הרכיבים הסודיים
לרעיון של הפרטת החברות הביטחוניות יש מספר יתרונות, הסכימו הדוברים. כחלון דיבר על שיפור הממשל התאגידי ואמר: "הסכום שאנחנו מפרישים לפנסיות שלנו הוא מעל ל-13 מיליארד שקל בחודש אחד, אז בלי לדבר על משקיעים זרים, מה יקרה אם התעשייה האווירית ורפאל תהיינה בבעלות הפנסיות שלנו, בנתח של 30-40%? המוסדיים ישפרו את הממשל התאגידי בחברות ויביאו סטנדרט ניהולי אחר".
מזרחי טען שהממשלה יכול להשפיע על השוק דרך מנגנון הרכש: "בשווקים חזקים כמו גרמניה, אנגליה וארה"ב, יש עידוד תעשיות קטנות-בינוניות המאפשר להן לקבל חוזים משמעותיים. שם, החברות הגדולות צריכות להיות קבלניות משנה של הקטנות (בשיעור של 50%), ואז כל הזמן צומחות חברות חדשות. כדי להנביט תעשייה רצינית צריך לתת כוח לשחקנים הקטנים".
רוטנברג התייחס לסוגיית הסיווג ו"ליבת הסוד" של החברות ואמר: "כפי שעשינו בשוק החשמל, בו הפרידו תשתית ייצור מהולכה – יש מקטעים גם בחברות הביטחוניות – ואפשר להפריט חלקים מסוימים. צריך לשקול את התועלות בהפרטה לצד מיטיגציות על הרכיבים הסודיים".
לסיכום, במושב נרשם קונצנזוס לגבי הצורך להפריט את החברות הביטחוניות הממשלתיות, תוך שמירת ליבת הסוד, וזאת על מנת לאפשר להן Scale באמצעות שוק ההון ולהציף ערך לציבור. מהלך כזה יגביר חדשנות, יקל על הניהול ויאפשר להערך טוב יותר לאיומים בשדה הקרב המשתנה, תוך הוזלת עלויות הרכש הביטחוני.
לוגסי סיכם: "עלינו לראות איך אנחנו עובדים מכלכלה של דיפנס-טק לדיפנס Scale, ומאפשרים לכלל החברות לצמוח בשוק בטחוני תחרותי וגלובלי".
