ב־26 ביולי 2026 אישרה ממשלת ישראל לקדם איסור על יבוא מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה, ומנגנון היישום והאכיפה אמור להתגבש בתוך 90 יום. מטרתה של רגולציית ה-ESG החדשה והמפתיעה בישראל היא להתמודד עם המכס שהטילה ארה״ב על היצוא הישראלי (ושל עשרות מדינות נוספות), בשל היעדר מניעה אפקטיבית של ייבוא מוצרים שיוצרו בעבודת כפיה למדינה.
כיוון שרגולציה זו משפיעה באופן ישיר על גובה המכס המוטל על סחורות ישראליות בארה"ב, ניתן לצפות להסדרה מהירה של הרגולציה ולאכיפה ממשית, בפרט לאור כך שהנוסח האמריקאי מתייחס במפורש לצורך "להטיל ולאכוף באופן אפקטיבי" איסור יבוא. מבחינת החברות, המשמעות היא שתקופת המעבר עלולה להיות קצרה מהמקובל ברגולציות אחרות. חברות שלא יוכלו להוכיח שמוצריהן לא יוצרו בעבודת כפיה עלולות להתמודד עם עיכוב משלוחים, עלויות אחסון ופגיעה באספקה ללקוחות.
ישראל אינה ממציאה את הגלגל: המגמה הרגולטורית בעולם
אף על פי שהרגולציה הישראלית טרם נקבעה, ניתן להסיק שהיא תתבסס על רגולציות דומות הקיימות מזה שנים רבות ברחבי העולם, ובפרט על הרגולציה האמריקאית בתחום. הבנה זו מאפשרת היערכות סדורה מראש, ומאפשרת לחברות "להרוויח" גם את תקופת גיבוש הרגולציה לבניית תשתיות והיערכות מתאימה, שלא בהכרח יתאפשרו לאחר השלמת גיבוש הרגולציה.
בין המדינות בהן קיימות רגולציות דומות ניתן למנות את ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו. במהלך 2026 מדינות רבות נוספות החלו באימוץ מהיר של רגולציות דומות עקב הלחץ האמריקאי, לרבות אינדונזיה, הפיליפינים וארגנטינה. בארה״ב ניתן לעכב, למנוע כניסה ואף לתפוס טובין החשודים ככאלה שיוצרו בעבודת כפייה, ואף ישנה רשימה של חברות עימן אסור לסחור עקב סיכון זה. בנוסף, ישנו איסור מיוחד ביחס למוצרים הקשורים למחוז שינג׳יאנג בסין (בו מתגוררת האוכלוסיה האויגורית), כך שחלה חזקה שלפיה המוצר אסור – גם כאשר הקשר הוא רק דרך חומר גלם או רכיב במוצר שהורכב במדינה אחרת. באיחוד האירופי, עם השלמת תקופת המעבר, הרשויות יוכלו לעצור מוצרים בגבול, למשוך אותם מהשוק ולהורות על סילוקם והשמדתם. קנדה כבר אוסרת יבוא כזה ומקדמת רשימות של מוצרים ומקורות בסיכון גבוה, דרישות עקיבות מוגברות וסנקציות על יבואנים שאינם מספקים את המידע הנדרש.
המכנה המשותף לרגולציות השונות ברור: האחריות המעשית עוברת ליבואן, שנדרש להכיר את שרשרת האספקה מעבר לספק הישיר ולהציג בתוך זמן קצר מסמכים המוכיחים את מקור חומרי הגלם והרכיבים, ובפרט ביחס לסחורות, מוצרים ומקורות שנחשבים בסיכון גבוה לפגיעה בזכויות אדם ושימוש בעבודה כפויה. בנוסף, חשוב לציין שהאיסור חל לאורך כל שרשרת האספקה, ולא רק על ספקים ישירים, וגם במקרה שרק חלק מהמוצר או חומרי הגלם יוצרו בעבודת כפיה.
בהיעדר מידע מספק, הסיכון אינו מסתכם בפגיעה בדירוג ESG – אלא בעיכוב המשלוח, מניעת כניסתו, משיכת המוצר מהשוק ועלויות כספיות משמעותיות. כאשר מדובר בחומרי גלם, המשמעות עלולה להיות פגיעה מהותית בהמשכיות התפעולית.
בהיבט המכסי, חשוב להבין כי האכיפה צפויה להתבצע בנקודת הכניסה של הטובין, ולכן השאלה המעשית לא תהיה רק אם לחברה קיימת מדיניות ESG או קוד ספקים, אלא האם ניתן להציג לרשות המכס, בתוך פרק זמן קצר, תיעוד קונקרטי ביחס למוצר או למשלוח מסוים. תיעוד כזה עשוי לכלול, בין היתר, מסמכי מקור, הצהרות יצרן וספקים, פירוט רכיבים וחומרי גלם, מסמכי שילוח, תעודות מקור ונתוני עקיבות לאורך שרשרת האספקה. בהיעדר תיעוד מספק, גם חשד ראשוני עלול להוביל לעיכוב שחרור הסחורה, חיובי אחסנה והשהיה, יצוא מחדש, השמדה או פגיעה באספקה ללקוחות.
מה עשוי להידרש מחברות ישראליות?
כאמור, פרטי ההסדר הישראלי טרם נקבעו. עם זאת, לנוכח החלטת הממשלה והמודלים הקיימים בעולם, ניתן להעריך כי חברות יבואניות יידרשו לפתח יכולת להראות שהמוצרים שהן מייבאות אינם קשורים לעבודת כפייה – לרבות בשלבים מוקדמים בשרשרת האספקה.
בהתאם, היערכות דורשת לפחות את הצעדים הבאים:
- מיפוי שרשרת האספקה מעבר לספק הישיר
- בדיקת נאותות לאורך שרשרת האספקה, תוך יישום גישה מבוססת סיכון זכויות אדם (ולכך נדרש תהליך סדור לזיהוי סיכוני זכויות אדם בשרשרת האספקה)
- חיזוק ההתקשרויות החוזיות והוספת התחייבויות חוזיות מול ספקים לעמוד בסטנדרטים של זכויות אדם
- ניהול מנגנון עקיבות לאורך שרשרת האספקה ברמת מוצר ומשלוח
- יישום בקרות פנימיות וממשל תאגידי סדור לציות לרגולציה
- שילוב מוקדם של מחלקות יבוא, סחר חוץ, לוגיסטיקה ועמילי המכס בתהליך ההיערכות, כדי לוודא שהמידע הדרוש זמין בפועל בעת שחרור הטובין
כיצד נכון להתחיל להיערך כבר עכשיו?
שוב, כמו במקרים רבים אחרים של רגולציות ESG, חברות ישראליות שמנהלות שרשרת אספקה אחראית באופן וולונטרי בהתאם לפרקטיקות מקובלות בעולם, מוצאות את עצמן ברמת בשלות יחסית גבוהה ליישום הרגולציה. לחברות שטרם החלו בתהליך, אין צורך להמתין לפרסום ההסדר הסופי כדי להתחיל בפעולות שהן ממילא פרקטיקות מקובלות בניהול שרשרת אספקה אחראית, ומיושמות על ידי אלפי חברות בעולם.
ההיערכות המקדימה דורשת מיפוי מעמיק של שרשרת האספקה, וביצוע סקר סיכונים מסודר לסיכוני זכויות אדם, בהתאם לסוגי המוצרים, מקורותיהם וחשיבותם לשרשרת האספקה של החברה. לאחר מכן, ניתן להתחיל בשיח עם ספקים בסיכון (ובפרט ספקים קריטיים) על מנת לבחון זמינות של תיעודים והוכחות, וכן להתחיל בעדכון סעיפים חוזיים רלוונטיים.
יתרון למי שפעל עד היום באופן וולונטרי
כמו בתחומי ESG אחרים, חברות שלא המתינו לרגולציה וקידמו באופן וולונטרי שרשרת אספקה אחראית נמצאות בנקודת פתיחה טובה יותר.
חברה שכבר מפעילה ואוכפת קוד אתי לספקים, הערכת סיכוני זכויות אדם, שאלוני ספקים, ביקורות, מנגנון תלונות, תנאים חוזיים ומעקב אחר פעולות מתקנות – אינה מתחילה מאפס. עם זאת, גם חברות מתקדמות צריכות לבחון אם המערך הקיים מספק ראיות ברמת המוצר והמשלוח.
יש הבדל מהותי בין יכולת להראות שלחברה קיימת מדיניות אחראית לבין יכולת להוכיח, בתוך זמן קצר, שחומרי הגלם במשלוח מסוים לא יוצרו בעבודת כפיה. הרגולציה החדשה צפויה לבחון בעיקר את היכולת השנייה.
השורה התחתונה
הסיכון אינו מוגבל לפגיעה במוניטין או לדירוג ESG. יבואן שלא יוכל להוכיח את מקור המוצר עלול לגלות שהסחורה אינה משתחררת מהמכס, גם אם לא ידע על קיומה של עבודת כפייה וגם אם הספק הישיר שלו חתם על הצהרת ציות.
היערכות מאוחרת עלולה להוביל ל:
- עיכוב או חסימת משלוחים;
- עלויות אחסון, יצוא מחדש או השמדה;
- מחיקות מלאי;
- הפרת התחייבויות ללקוחות;
- צורך במעבר מהיר לספקים יקרים יותר;
- פגיעה ברציפות הייצור;
- חשיפה חוזית ומשפטית;
- השלכות מוניטין ומימון;
- מעורבות ישירה של הנהלה בכירה ודירקטוריון.
הגישה הנכונה בשלב זה אינה להקים מיד מערך כבד לכל שרשרת האספקה, אך גם לא להמתין לנוסח הסופי. מומלץ להתחיל כעת במיפוי החשיפות המהותיות, לבחון את איכות המידע הקיים, לזהות מוצרים וספקים בסיכון גבוה ולבנות עבורם יכולת עקיבות ותיעוד.
חברות שיתחילו להיערך רק כאשר המשלוח הראשון יעוכב – עלולות לגלות שהבעיה אינה היעדר מדיניות, אלא היעדר ראיות.
המידע בעדכון זה הוא כללי בלבד, מבוסס על המידע הזמין נכון ל־28 ביולי 2026, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ההסדר הישראלי נמצא בהליכי גיבוש, והדרישות המחייבות ייקבעו בהתאם לחקיקה, לצווים, להנחיות ולמנגנוני האכיפה שיפורסמו.
