החל משנת 2017 חלה על חברות הביטוח בישראל דירקטיבת Solvency II – דירקטיבה אירופית, שמטרתה להבטיח את קיומם של אמצעים להבטחת כושר פירעון, המשקפים באופן נאות את הסיכונים אליהם חשופות חברות הביטוח בישראל.
הדירקטיבה כוללת בחינה מקיפה של סיכונים אליהם חשופות חברות ביטוח, כאמור, וכן סטנדרטים לניהולם ומדידתם, והיא מבוססת על שלושה נדבכים: נדבך ראשון כמותי שעניינו יחס כושר פירעון מבוסס סיכון; נדבך שני איכותי, הנוגע לתהליכי בקרה פנימיים, ניהול סיכונים, ממשל תאגידי ותהליך הערכה עצמי של סיכונים וכושר פירעון; ונדבך שלישי הנוגע לקידום משמעת שוק, גילוי ודיווח.
הוראות משטר כושר פירעון כלכלי כוללות הוראות מעבר, שבמסגרתן נקבעה תקופת הקלה שבה חברות הביטוח יכולות ליישם אחת משתי חלופות הכוללות הקלות מסוימות.
יחס כושר הפירעון – היחס בין ההון הכלכלי (ההון המוכר) להון הנדרש לכושר פירעון הינו המדד שבוחן את היכולת של חברת הביטוח לעמוד במחויבותה ארוכות הטווח למבוטחים ואת גובה כרית הביטחון הקיימת לחברת הביטוח להתמודד עם התממשות סיכונים בלתי צפויים אליהם היא חשופה.
מדי שנה, מיד עם פרסום תוצאות יחס כושר הפירעון הכלכלי לסוף שנה קלנדרית, EY FSO מקיימת את הכנס השנתי לשוק הביטוח בישראל בנוכחות בכירי.ות ומנהלי.ות תעשיית הביטוח בישראל. בכנס אנו מציגים את תוצאות ומגמות יחס כושר הפירעון בעזרת ה- InsurTool, מערכת שפותחה ב- FSO. ה- InsurTool מאפשר למשתמש לנתח את שוק הביטוח ו/או חברות ספציפיות לאורך כל שנות הדיווח החל משנת 2017 ועד לתום שנת 2023 וכולל מגוון רחב של ניתוחים, מגמות ו- KPIs. ניתוח תוצאות ומגמות יחס כושר הפירעון מהווה רק חלק מה- InsurTool, הכולל גם ניתוח תוצאות הדוחות הכספיים של חברות הביטוח והפנסיה וניתוח ענף הביטוח מתחילת העשור הקודם. קישור למערכת בסוף המאמר.
נכון לתום שנת 2023, יחס כושר הפירעון הכלכלי של שוק הביטוח בישראל, ללא הוראות המעבר, הינו 117%. היינו, ההון המוכר של חברות הביטוח בישראל גבוה פי 1.17 מההון הנדרש בהתאם לדירקטיבת סולבנסי II והוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון. מובהר כי קיימת שונות בתוצאות בין חברות הביטוח בשוק, הנובעת, בין היתר, מתמהיל המוצרים והמגזרים השונים אליהם חשופה חברת הביטוח.
בשנים האחרונות נצפתה מגמה של שיפור ביחס כושר הפירעון הממוצע של שוק הביטוח, בעיקר לאור העלייה המשמעותית בעקום הריבית חסרת הסיכון משנת 2022. בנוסף, מושפע יחס כושר הפרעון הכלכלי מפעולות הוניות כדוגמת גיוסי כתבי התחייבות נדחים המוכרים כהון רובד 2 וחלוקת דיבידנד.
השפעה ישירה של יחס כושר הפירעון ליכולת חלוקת דיבידנד
בהתאם למכתב שפרסם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בחודש אוקטובר 2017, חברת ביטוח רשאית לחלק דיבידנד רק אם לאחר ביצוע החלוקה יחס כושר הפירעון של חברת הביטוח יהיה בשיעור של לפחות 100%, כשהוא מחושב ללא התחשבות בהקלות הוראות המעבר. בנוסף לכך, הדירקטוריון של כל חברת ביטוח נדרש לקבוע יעד כושר פירעון מינימלי – יעד הון, שמהווה גם הוא תנאי לחלוקת דיבידנד.
נכון לסוף 2023 יעד יחס כושר הפירעון שנקבע על ידי הדירקטוריונים השונים של חברות הביטוח נע בטווח של 105% ועד 130%. לתום שנת 2023, סך עודף ההון מעבר ליעד ההון שנקבע על ידי הדירקטוריונים השונים של חברות הביטוח מסתכם לכ- 8 מיליארד ₪. עודף ההון מעבר ליעד ההון כאמור, הינו פוטנציאלי לחלוקה וכפוף, בין היתר, למבחנים הקבועים בחוק החברות וביכולת הנזילות של כל חברה.
מורכבות חישוב יחס כושר הפירעון
חישוב יחס כושר הפירעון הכלכלי מבוסס על הנחות, אומדנים ומחקרים אקטואריים. בנוסף החישובים הנדרשים ליחס כושר הפירעון הינם מורכבים ביותר בהיבטים רבים והתוצאות של המודל מחושבות בהתחשב בשורה ארוכה של קורלציות בין הסיכונים השונים. מדובר בתהליך מורכב המחייב שיתוף פעולה ותיאום בין יחידות האקטואריה, הכספים, ניהול הסיכונים ומערכות המידע בחברות הביטוח השונות.
בהתאם להוראות רשות שוק ההון, רו"ח המבקר נדרש לבקר את הדיווחים של חברות הביטוח לעניין סולבנסי II. הביקורת מבוצעות בהובלת מחלקת האקטואריה ב- FSO המומחים בבדיקת החישובים המורכבים והמודלים האקטואריים בתחומי החיים, הבריאות והאלמנטרי כמו כן בצוותי הביקורת שותפים ומנהלים בכירים מהמחלקות המקצועיות, ניהול סיכונים ומערכות מידע.
חישוב יחס כושר הפירעון הכלכלי – היחס שבין ההון הכלכלי (ההון הקיים) אל מול ההון הנדרש מורכב ממספר שלבים:
- בניית מאזן כלכלי לחברת הביטוח – נקודת המוצא הינה המאזן החשבונאי סולו של חברת הביטוח. בהתאם לדירקטיבה, ככלל, סעיפי המאזן הכלכלי מוערכים לפי שווי כלכלי (בהתאם להיררכית קביעת השווי ההוגן בדירקטיבה), ובפרט ההתחייבויות הביטוחיות מחושבות על בסיס האומדן המיטבי (Best Estimate) של מכלול התזרימים העתידיים הצפויים מהעסקים הקיימים, ללא מרווחי שמרנות. כלומר, בבניית המאזן הכלכלי חברת הביטוח מכירה בכל הרווחים העתידיים הנובעים מהחוזים הקיימים ישירות בהון הכלכלי.
זאת בתוספת מרווח סיכון (Risk Margin) המשקף את עלות ההון הכוללת שהיה מצופה שחברת ביטוח אחרת או מבטח משנה ידרשו, לצורך קבלת התחייבויות הביטוח במאזן הכלכלי. על פי הדירקטיבה מרווח הסיכון מחושב בשיטת עלות ההון (Cost of Capital)בשיעור של 6% לשנה מההון הנדרש הצפוי, בגין סיכונים ביטוחים, לאורך חיי העסקים הקיימים.
המאזן הכלכלי מייחס שווי אפס לנכסים בלתי מוחשיים (למעט נכסי תוכנה מסוימים שקיבלו את אישור רשות שוק ההון).
בראיית שוק, במעבר מהון חשבונאי להון כלכלי חברות הביטוח בישראל מגדילות את ההון שלהן בכ- 126% ליום 31 בדצמבר, 2023 מכ- 33 מיליארד ₪ לכ- 42 מיליארד ₪. כאשר התוספת המשמעותית הינה בגין הרווחים העתידיים (VIF – Value in Force) בסך של כ- 68 מיליארד ₪ אשר מופחתים על ידי תוספת של מרווח הסיכון (Risk Margin) בסך של כ- 40 מיליארד ₪.
חישוב ההון הנדרש – חישוב ההון הנדרש (Solvency Capital Requirement) מבוסס על הערכת החשיפה של ההון העצמי הכלכלי לרכיבי סיכון הקבועים בדירקטיבה, אשר הינם סיכוני ביטוח חיים, סיכוני ביטוח בריאות, סיכוני ביטוח כללי, סיכוני שוק, סיכוני אשראי וסיכון תפעולי. רכיבי סיכון אלה כוללים תתי רכיבי סיכון בהתייחס לסיכונים ספציפיים אליהם חשופה חברת הביטוח (כגון סיכוני תמותה, תחלואה, ריבית, מניות, מחירי הנדל"ן ועוד). הערכת חשיפת ההון העצמי הכלכלי לכל תת רכיב סיכון מתבצעת על בסיס תרחיש מוגדר שנקבע בדירקטיבה. חישוב דרישות ההון מופחתות על ידי אפקט פיזור (Diversification effect) המתחשב בהשפעת המתאם החלקי בין סיכונים שונים במודל. ככל שיש יותר פיזור בין מגזרי הפעילות בתיק ובין רכיבי הסיכון כך השפעת הפיזור להפחתת סך הסיכון גדלה.
לתום שנת 2023, ובדומה לשנים קודמות, עיקר דרישות ההון הינם בגין סיכוני ביטוח בריאות, הנובעים בעיקר ממוצרי הסיעוד והוצאות
רפואיות ארוכי הטווח (30%) וסיכוני שוק (31%) הכוללים חשיפה לריבית, מניות, נדל"ן, מרווחי אשראי וכדומה.
סך דרישת ההון ברמת שוק הביטוח בישראל הינה כ- 56 מיליארד ₪ לפני אפקט פיזור.
