טוקניזציה היא התהליך של ייצוג דיגיטלי של נכס על רשת בלוקצ'יין. הטוקניזציה צוברת תאוצה בתקופה האחרונה "בשל יישומיה הרחבים ותשומת הלב לנושא מצד ממשל טראמפ וגופי הממשל האמריקאי – שתומכים בהרחבת השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין – כולל Stablecoins ומכשירים פיננסים אחרים שעברו טוקנזיציה", נכתב בסקירה חדשה של EY בנושא. הנושא הפך רלוונטי גם בישראל, ולאחרונה הממשלה המקומית החלה לאמץ שימושים בתשתית הדיגיטלית החדשה. אז במה מדובר?
כאמור, הטוקנזיציה היא ייצוג דיגיטלי של נכס באופן שמאפשר לו להירשם, להיות מוחזק, או מועבר בצורה בטוחה על רשת הבלוקצ'יין או תשתית דומה אחרת. הטוקן יכול לייצג בעלות על נכס בעולם האמיתי, מה שמכונה RWA, דוגמת נדל"ן (מעין טאבו מודרני), יצירת אומנות, או אפילו פטנט.
תחת תת-קטגוריה זו אפשר למצוא גם נכסים פיננסיים כמו בעלות על מניות, אג"חים, חוב וכדומה. יישום פופולרי במיוחד הוא מטבעות יציבים, Stablecoins – נכס דיגיטלי שמוכיח למעשה בעלות על מטבע אחר, כמו דולר או יורו. ההבטחה הגדולה של הטוקנים למערכת הפיננסית רחבה וכוללת מהירות, אמון, נגישות ונזילות. למעשה, הטוקניזציה נושאת עימה הבטחה להיות השלב הבא באבולוציה של הכסף, היסטוריה שמתחילה אי שם באבנים או צדפים שיצגו נכסים – עבור לזהב, שטרות נייר, וכעת: רשומה דיגיטלית.
הזדמנויות ויישומים
הטוקניזציה מאפשרת לארגונים לדמיין מחדש כיצד הם תופסים נכסים ומציעה שורה של יישומים חדשים או משופרים:
- העברות בינלאומיות – רשת הבלוקצ'יין נטולת מדינה או גבול. היא זמינה 24-7 ומאשרת מסחר רציף בלי תלות בשעות פתיחה או ימי העבודה (והחופש) של מוסדות פיננסים מסורתיים.
- החזקת מט"ח – הטוקניזציה מאפשרת לכל אחד – כולל במדינות עולם מתפתח עם כלכלות לא יציבות ומטבע תנודתי – להחזיק הון בנכס יציב, וזאת באמצעות מטבעות יציבים כמו ה-USDC או ה-USDT, שהם מטבעות דיגיטליים מגובי דולר.
- כלכלת "שברירים" – תשתית הבלוקצ'יין הדיגיטלית מאפשרת Fractional Ownership על נכסים – כמו נדל"ן או יצירת אומנות – כולל נכסים שנתפסים לרוב כ"יחידה" אחת. נוצרת יכולת לפצל נכסים לשברירים באופן שמאפשר אחזקה ליותר אנשים. הצד השני של ההזדמנות הזו היא הגדלת הנזילות והמסחר בנכס לעוד קהלים. בראיית מאקרו – זה מאפשר הגדלת היעילות בשוק, על ידי הרחבת ההיצע והביקוש.
- מניעת הונאות – לכל היישומים המוזכרים נוספת שכבת השקיפות והאבטחה שנושאת עימה רשת הבלוקצ'יין. הטוקן הוא ייחודי, צבוע ליישום או ליעד, ולכן פחות פגיע לשימוש לרעה לאורך הדרך או מחוץ לייעוד שלו.
חששות ואתגרים
אך כמו בכל תשתית וטנכולוגיה חדשה, היא מגיעה עם מגוון אתגרים ומורכבויות משלה:
- תשתית טכנולוגית – טוקניזציה דורשת בחירת תשתית טכנולוגית, מיסוד הטוקן עצמו, הקמת ארנקים דיגיטליים וכדומה. על פי רוב זה מצריך בחירת ספק חיצוני, מה שחושף את הארגון לאיומי שרשרת אספקה וניהול סיכוני צד שלישי (TPRM).
- עלויות הקמה – אין ארוחות חינם, גם לא במרחב הדיגיטלי. תשתית בלוקצ'יין מצריכה השקעות משמעותיות בהקמה ועוד הוצאות שקשורות לתפעול הרשת (מכונה בעגה המקצועית – גז).
- חשיפה רגולטורית – רשת הבלוקצ'יין היא בינלאומית אך הרגולציה היא מקומית, מורכבת, ונוגעת לא פעם במספר מפקחים. הדרישות יכולות להשתנות בין מדינה למדינה ובשל החדשנות – משתנות תדיר. מוסדות חייבים לוודא את תהליכי ה-KYC ו-AML שלהן היטב לפני היציאה למסע הדיגיטלי. גם החשבונאות של הארגון צריכה להתאים את עצמה לעולם החדש.
- אבטחת מידע – פצחנים וגורמים זדוניים אוהבים לתקוף את ענף הקריפטו ולמצוא פרצות בבורסות ופרוטוקולים שאינם מאובטחים כראוי. במסגרת זאת יש לשים לב לארנקים "חמים" – שמחוברים לרשת האינטרנט. מנגד – ארנקים "קרים" יכולים ליצור אתגרי תפעול – היות שהמשתמש חייב לשמור היטב את סיסמת הגישה שלו, אחרת המידע אבוד לנצח. עוד סיכון נוצר מהגדרות לא הדוקות של ה"חוזה החכם".
- חינוך שוק – לבסוף, ישנם "אתגרי אימוץ" של חינוך שוק וחדירה לשוק. התאגידים מצדם מחכים לבהירות רגולטורית ואילו לקוחות הריטייל נושאים שמרנות וחששות (מובנים) לגבי יציבות ואמינות התשתית החדשה. יש לצפות שעם הזמן, הניסיון, והתמיכה הרגולטורית – החששות יפחתו.
בלוקצ'יין כחול לבן
לאחרונה נבחרה EY ישראל להיות שותפה טכנולוגית של אגף התקציבים במשרד האוצר להקמת מערכת תשלומים דיגיטלית מבוססת בלוקצ'יין, שנועדה להחליף את העברות הכספים ה"מסורתית" לרשויות מקומיות וחברות ממשלתיות.
המערכת תאפשר את העברת התשלומים עד לספק הסופי בצורה של טווקן וחוזה חכם, באופן שיאפשר בקרה מלאה, ומבלי שאף אחד יוכל לגעת בכסף לאורך שרשרת הערך.
אנחנו גאים בפרויקט הזה מאד ומאמינים שהוא יוכל להגביר יעילות במגזר הציבורי ולחסוך מיליארדים למשלם המיסים בישראל. אך מעבר לכך, זו היא דוגמה מצוינת לשימוש בטוקנים דיגיטליים בעולם המציאות. פרויקט דומה, רק בהיקף גדול בהרבה, EY מבצעת בבנק העולמי, להעברת כספים למדינות מתפתחות.
לסיכום, הטוקניזציה של נכסים נושאת עימה הזדמנות כלכלית ענקית, אך ההערכות מורכבות וגם הסיכונים רבים. ל-EY יש ניסיון יוצא דופן בתחום עם מומחים מובילים עולמיים בנושא. נשמח לצעוד לצדכם ביציאה במסע הדיגיטלי הזה.
