בחודש שעבר נעלנו בהצלחה את כנס ה-CFO השנתי שלנו. מי שכבשה את סדר היום, מטבע הדברים, היא הבינה המלאכותית וההזדמנות של מנהל הכספים לעבור מתפקיד של "מתעד עבר" למנווט אסטרטגי הנעזר ב-AI ועובדים לא-אנושיים.
אז על מה דיברנו בכנס?
דברי פתיחה
את הכנס פתח נעם קנטי, שותף מנהל ב-EY, שאמר: "הערך המוסף המסורתי של ארגוני כספים היה הפקה ודיווח של מספרים אמינים: שליטה בסיכון, סגירת ספרים, הבטחת דיוק והתאמות אין סופיות בין מערכות – עבודה ידנית עם מידע מבוזר. בשנים האחרונות אנחנו נכנסים לעידן חדש, עידן האוטונומיה. מערכות שלא מחכות לפקודות ולא דורשות תנאי אם-אז. במקום זה, הן מבינות מטרה, אוספות ומצליבות מידע ממקורות שונים, מבינות הקשר, ממפות דפוסי התנהגות, מזהות סיכונים והזדמנויות תוך כדי תנועה, יוצרות תזה והנעה לפעולה. רוב הידע הנדרש הוא Unstructured ועכשיו לראשונה אי פעם אפשר להוציא ערך משכבת המידע הזו. יש כיום ל-CFO הזדמנות אמיתית להשפיע ולכוון את מה שקורה בזמן אמת".
קנטי הדגיש כי ״קיימת חשיבות גבוהה להטמעה אחראית של בינה מלאכותית, במטרה לשמר את האמינות שעליה מושתתת פעילות ארגון הכספים, אמינות שמחייבת דיוק, משמעת ועקיבות, יכולת לזהות ולשחזר את הנתיב העובדתי המלא שהוביל לתוצאה מסוימת.
הטמעה נכונה דורשת גם בחינה מחודשת של המשימות והתפקידים המבוצעים בארגון על ידי העובדים וההגדרה מחדש של שיתוף הפעולה וחלוקת האחריות בין אדם למכונה. דווקא בעידן שבו מערכות מתחילות “לחשוב”, תפקיד ה-CFO, ובצידו גם ה-CHRO, הופך קריטי ביצירתיות, בהבנה מה לשאול, ביכולת להפעיל שיקול דעת, לתרגם טכנולוגיה להשפעה ארגונית ולהוביל שינוי אמיתי.״
המהפכה האוטונומית במחלקות הכספים
נושא מרכזי בכנס ה-CFOs היה המעבר לשימוש באייג'נטים. לא מדובר רק באוטומציה של תהליכים רוטיניים כמו קריאת חוזים או סיווג מיסים, אלא בסוכני AI שמבינים הקשר, מצליבים מידע ממקורות שונים וממליצים על צעדים פיננסיים אקטיביים. למשל: המלצה להחליף ספק עקב זיהוי מוקדם של קשיי נזילות אצלו. אבל, כדי לאמץ את המהפכה הזו, צריך להכיר גם את הסיכונים במערכות בינה מלאכותית – בראשן הזיות (Hallucinations). כספים הוא תחום המבוסס על אמון ודיוק, ולכן נדרשת בקרה אנושית הדוקה.
"דמיינו מערך של 'עובדים וירטואליים' שלכל אחד מהם התמחות ברורה: איסוף ופרשנות נתונים, סימולציה, גיבוש המלצות, והוצאה לפועל".
שני אנקוריון, שני אנקוריון שותפה, מנהלת מחלקת ייעוץ, EY
מקרה בוחן: הטמעת טכנולוגיה ו-AI בבנק לאומי
מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן הציג על הבמה כיצד הבנק הטמיע AI ואייג'נטים וכיצד זה תרם לביצועי החברה. פרידמן טוען כי אולי לראשונה אי פעם – צמיחה מואצת לא חייבת להגיע עם הגדלת משאבים וסיכונים. הטכנולוגיה אפשרה לבנק לשלש את הרווחיות אך במקביל לשפר את יחס היעילות לרמה מהטובות בעולם. בינה מלאכותית מסייעת לבנק למשל ל"חתם" בקשה לקו אשראי תוך 24-48 שעות במקום שבועות ארוכים, סיפר.
באשר לאימוץ אייג'נטים, פרידמן סיפר כי בבנק לאומי מאמצים סוכנים כדי לכסות על מחסור בכח אדם מקצועי ולא רק ב-Call Center או ב-Back Office. סוכני AI מחליפים בבנק גם כלכלנים זוטרים וגם אנשי QA.
"גוף שלא לוקח סיכונים – לוקח את הסיכון הכי גדול. כי המתחרים החדשים, הזריזים, הטכנולוגיים – יקחו לו את הביזנס מבחינת מוצרים, שירות ושביעות רצון הלקוחות".
חנן פרידמן, מנכ"ל, בנק לאומי
אתגר הפרודוקטיביות – Do More
במקום לצמצם כוח אדם ("More with Less"), ארגונים מובילים משתמשים ב-AI כדי להספיק הרבה יותר ("More with More") – להוציא יותר מוצרים ולייצר ערך גבוה יותר עם אותו כוח אדם. ישנן מספר דרכים לרתום את הארגון ואת העובדים למהפכת ה-AI. רעיונות שעלו במושבים כללו: הקמת AI knowledge Base בחברה, הכשרת AI Ambassadors בארגון, עריכת האקתונים ובחירת אתגרים שעולים מהשטח.
דילמה שעלתה היא האם הארגון צריך לאמץ מדיניות AI מקיפה או לחפש Quick Wins במקומות בהם הוא מוצא ערך.
"העולם עובר מהפכה תעשייתית, אבל כזו שקורית לא תוך 100 שנה אלא תוך עשור. יהיו סוכנים שיפעלו בשמנו וגם סוכנים שידברו ביניהם".
אריק גומנובסקי, מנכ"ל ושותף מייסד, THENVOI
הגורם האנושי – תרבות וניהול
מחקר של EY, אותו הציג אבי ניר, שותף, מנהל מחלקת ייעוץ ופתרונות בתחום השכר ב-EY, הראה פער משמעותי: מנהלים בטוחים באימוץ ה-AI פי שניים מהעובדים עצמם, שחלקם חוששים או סקפטיים. איך מגשרים על הפער? חברות כמו שטראוס ואמדוקס הדגישו חשיבות למידה תוך כדי עבודה ולאפשר לעובדים התנסויות בטוחות בכלי AI שונים ("ארגז חול"). דובר גם על הדרכה פרסונלית במקום כלל ארגונית – כי לעובד קו ייצור יש צרכים שונים מעובד משרדי.
שוק העבודה משתנה, נטען. כל עובד יהפוך בעתיד הקרוב למעין "מנהל" של סוכני AI. שיקול הדעת האנושי עולה בשרשרת הערך – המכונה תעשה את העבודה הרפטטיבית, והאדם יצטרך לקבל החלטות מורכבות. בניגוד לחשש מפיטורים, הדוברים טענו כי AI ישחרר עובדים מעבודה "שחורה" ומשעממת, מה שיעלה את המורל והחיבור לארגון.
"אחד הדברים המרגשים שקורים במהפכה הטכנולוגית הזו, זה שהיא מאד נגישה גם לאנשים שהם לא טכנולוגיים. בפעם הראשונה זה בקצות האצבעות"
תמר רפפורט-דגים, סמנכ"לית הכספים והתפעול, אמדוקס
חשיפות משפטיות ואתיות
על אף החשיבות לרוץ קדימה ולא להחמיץ את המהפכה, מערכות AI יש לאמץ באחריות ותוך ניהול סיכונים, בוודאי במחלקת הכספים.
אתגר אחד הוא ההזיות הנובעות מהעדר מספיק דאטה או מהבנה חלקית של הקונטקסט, השאלה או הניואנס. בכל הטמעה צריך להכיר בכל שמערכות AI בנויות "לרצות את המשתמש" ומעגלות או ממציאות נתונים כדי להיענות לדרישה.
חשיפה שנייה היא הטיה (Bias) בתוצאה. מודלים של AI שמתאמנים על דאטה היסטורי עלולים לשמר הטיות, למשל אפליית נשים בתגמול או בגיוס עובדים. לכן, בשלב זה של המהפכה, קיים צורך לשלב Human in the loop כדי לוודא את התוצאות.
תודה גדולה לכל הדוברים והדוברות שלנו על התובנות המרתקות ועל השיתוף המרתק "מהשטח", ולמאות האורחים והאורחות שמילאו את האולם והפכו את הכנס השנה למשמעותי במיוחד. מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן, ואנחנו ב-EY גאים להמשיך וללוות את קהילת ה-CFOs בניווט הארגון לעבר עתיד טכנולוגי, אנושי וצומח. נתראה בכנס הבא!
