לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות ורגולציה מחמירה, נראה כי ישנה התקדמות ברגולציה בתחום הקריפטו, לרבות בממשק בין בנקים ופעילות קריפטו. האמור מקבל ביטוי בחקיקה בצד מדיניות של גופי פיקוח מרכזיים בארה"ב, המשפיעות לא רק על הבנקים האמריקאים, אלא גם מעוררות עניין בבנקים במדינות אחרות – ובכללן ישראל.
עד 2022 ניכר סנטימנט חיובי בשוק בהקשר של כניסה של בנקים ליוזמות בתחום הקריפטו אך פרסום עמדת סגל רשות ניירות ערך בארה"ב (SAB 121), אשר חייב את הבנקים לרשום מטבעות קריפטו של לקוחות כיתרות במאזן, איים לטרוף את הקלפים. העמדה אילצה את הבנקים לרשום את מטבעות הקריפטו המוחזקים בנאמנות עבור הלקוח כנכס והתחייבות על גבי המאזן ובכך יצרה חסם – בשל התנודתיות של מטבעות קריפטוגרפיים – אשר הקשה מאוד על בנקים להציע שירותי נאמנות לקריפטו בהיקפים ממשיים מבלי לפגוע ביחסי הלימות ההון שלהם.
תחילת השינוי המהותי הגיעה בינואר 2025, כאשר ה-SEC, רשות ניירות הערך האמריקאית, גנזה את העמדה.
עוד, לפני כארבעה חודשים פרסם אחד הרגולטורים המובילים והמוערכים בעולם (ה-OCC) סדרת הנחיות חדשות שהבהירו: לבנקים מותר להציע שירותי נאמנות, מסחר והחזקת נכסי קריפטו – כל עוד הם עומדים בכללי ניהול סיכונים ופועלים בשקיפות ובהתאם לחוק. בהמשך בוטלו גם אזהרות רגולטוריות קודמות, מה שהסיר חסמים נוספים והכשיר את הקרקע להשתלבות הבנקים בעולם הקריפטו. לפי מחקרים, שווי שוק פעילות הבלוקצ'יין בבנקאות (במונחי הכנסות) עומד על כ-7 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לגדול למעל 70 מיליארד דולר עד 2033, בהובלת ארה"ב ואירופה.
בימים אלו נעשים מאמצים בארה"ב לקדם חקיקה בשורה של נושאים מהותיים בתחום זה. כך למשל מקודמים חוקים (כגון במסגרת GENIUS Act) שמטרתם להסדיר סוגיות שליוו את התעשיה מראשיתה ויצרו חוסר בהירות רגולטורית דוגמת: אילו נכסים הם סחורות (commodities) ואלו הם ניירות ערך (securities); פיתוח מסגרת רגולטורית למטבעות יציבים (stablecoins) לרבות דרישות הנוגעות לרזרבה הנדרשת; מנגנוני יכולת הבקרה והפיקוח וביקורות מתאימות שיגבירו את האמון במטבעות קריפטו; ועוד. ראש ה-OCC התבטא בהקשר זה באחרונה ואמר: "חקיקת GENIUS Act הינה הישג מונומנטלי והיסטורי, אשר יוביל לטנרספורמציה של השירותים הפיננסיים בתעשייה".
במקביל, יוזמות פרטיות שונות בתחום תוספות תאוצה לרבות קבלת תשלומים במטבעות יציבים (שיתוף פעולה של Shopify עם Circle ו- Coinbase, טוקניזציה של מכשירים פיננסיים על ידי רובינהוד (Robinhood) ועוד.
כך אנו עדים לאבולוציה עסקית וטכנולוגית במסגרתה הפוטנציאל של קריפטו הן כנכס להשקעה והן כתשתית תשלומים או טוקניזציה תופס תאוצה וצפוי להשפיע גם על המערכת הבנקאית.
עבור הבנקים, תהליך זה אינו בגדר טרנד חולף ואף לא הזדמנות עסקית גרידא – אלא גם מבחן של הסתגלות ויצירת ערך חדש: כניסה לזירה שבה האמון הגלום במותג הבנקאי פוגש את הצורך בחדשנות ומתן פתרונות מהירים ויעילים.
מהצד השני נמצאים, כמובן, הלקוחות. זו אוכלוסייה מגוונת -– החל מ"מורדי האתמול", שהובילו את החדשנות המאתגרת את עידן הבנקאות המסורתית – והפכו אט אט לחוד החנית של שוק העתיד, ועד לקוחות "מן היישוב" עם תיאבון למוצרים פיננסיים חדשים.
חיבור הבנקים לפעילויות קריפטו יוצר לראשונה ערך כפול -– גישה מפוקחת ואמינה לנכסים דיגיטליים בליווי מוסדי, לצד שמירה על כללי המשחק הבנקאיים והגנה צרכנית ששוקי הקריפטו הפרטיים לא תמיד מסוגלים להציע.
לפי דוחות מחקר שונים בארה"ב, היקף שוק הקריפטו באמריקה עמד בשנת 2024 על כ-1.3 מיליארד דולר , והיד עוד נטויה. מעבר לכך, אף שהכניסה של בנקים לפעילות הקריפטו עודנה חדשה יחסית חדשה, כבר באמצע 2024, וחרף מגבלות גזירות SAB 121, בנקים אמריקאים החזיקו נכסי קריפטו בנאמנות בסך של כ-16 מיליארד דולר.
ומה בישראל?
למרות חסמים רגולטוריים ושמרנות בנקאית מסורתית, אנו עדים בעת האחרונה למגמה של פתיחות זהירה. בנק ישראל הוביל שיח רציף עם השחקנים המרכזיים ועם הבנקים, והנחה להתיר קבלת כספים שמקורם בקריפטו -– בכפוף לבדיקה פרטנית ולזיהוי נאות של מקור הכספים וניהול הסיכונים. חלק מהבנקים הגדולים כבר החלו לבצע פיילוטים, במטרה להדביק את המגמות הגלובליות ולאפשר ללקוחות גישה בטוחה לקריפטו. מהלכים אלה אינם רק חדשניים טכנולוגית אלא מבטאים עקרון חדש: קריפטו מוסדי כחלק מהמיינסטרים, תוך הגנה על הצרכן ומהלך פיקוח הדוק. במקביל גופים חוץ בנקאיים מאפשרים השקעה בקריפטו במודלים של גן סגור תוך הסדרת תשלומי מס והיבטי ציות ואיסור הלבנת הון באופן שעולה בקנה אחד עם ציפיות המערכת הבנקאית.
בשורה התחתונה, השוק מאמץ מנגנונים של גמישות ופיקוח – מה שמקנה ללקוחות גישה בטוחה יותר לנכסי קריפטו בפיקוח מלא, ומאפשר לבנקים למנף את אמון הציבור ולהיות רלוונטיים גם בעידן הדיגיטלי. התוצאה: פוטנציאל למיצוב ישראל כחוד החנית בפיתוח שירותים פיננסיים חדשניים, מבלי להזניח את עקרונות הזהירות.
