חישוב טביעת רגל פחמנית הפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בניהול ESG בדיווחים רגולטוריים ובקביעת יעדים אקלימיים. מדד זה, המשקף את היקף פליטות גזי החממה של החברה, ולמעשה את ההשפעה שלה על משבר האקלים, הוא אחד המדדים המרכזיים היום בעולם ה-ESG.
כמעט 100% מהחברות שמדווחות כוללות נתוני מכלול 1 ו-2 – פליטות ישירות ופליטות מצריכת אנרגיה – ומעל 45% מהחברות בעולם מדווחות פליטות מכלול 3 מלא, היינו פליטות לאורך כל שרשרת הערך. המרכזיות של משבר האקלים עבור העולם – מבחינה חברתית, צרכנית ורגולטורית – הפך את האינדיקטור הזה לאחד החשובים ביותר עבור בעלי העניין, בכמעט כל סקטור.
גם בישראל, כמעט כל החברות המדווחות כוללות נתוני פליטות בדו"חות, כאשר לרוב החישובים נעשים על ידי יועצים חיצוניים עקב מורכבות תקני החישוב והנתונים. ישנה שונות רבה בין חישוב פליטות גזי חממה,שמתבסס על הערכות וחישובים, לבין נתונים סביבתיים אחרים שמתבססים על נתוני אמת שמנוטרים ונשקלים בכניסה וביציאה.
עם זאת, הניסיון שלנו בעבודה עם חברות רבות, הן כיועצים והן כמבקרים, מראה שהפער בין "חישוב שבוצע" לבין חישוב מדויק, בר־השוואה ושמיש ככלי ניהולי, עדיין גדול. להלן כמה מהטעויות הנפוצות ביותר שאנו פוגשים שוב ושוב:
1. בחירת קטגוריות שגויה במכלול 3
הרבה פעמים כשחברות מתחילות עם מכלול 3, הן מעוניינות לעשות זאת באופן הדרגתי עקב מורכבות החישוב ואיסוף הנתונים. על אף שגישה זו היא נכונה מאוד, יש ליישם אותה בצורה מושכלת, ולבחור להתחיל מקטגוריות שהן מהותיות לפעילות העסקית של החברה או להיקף הפליטות שלה. חברות רבות בוחרות להתחיל מנסיעות עובדים או טיסות עבודה, רק כי זה פשוט יותר, תוך התעלמות מרכש חומרי גלם או פליטות מהשימוש במוצר שהן מייצרות. חישוב שכזה עלול לשקף חוסר הבנה של מהותיות הפליטות, וכמובן לא לייצר ערך לחברה שכן קטגוריות אלו אינן מאפשרות ללקוחות להשתמש בנתוני החישוב לצורך חישוב מכלול 3 שלהן.
2. תכולת קטגוריה לא מדויקת
גם כאשר נבחרת קטגוריה נכונה, לעיתים התכולה שלה מוגדרת בצורה חלקית בלבד, ללא רציונל מוגדר שהינו הכרחי לחישוב. לדוגמה, איסוף נתונים אודות רכש מספקי Tier 1 בלבד כאשר הם אינם אלו שמייצרים את חומרי הגלם אלא רק יבואנים או מרכיבים, תוך התעלמות מספקי Tier 2 מהותיים. כמובן שאין הכרח להתייחס באופן דומה, או בכלל, ל-100% מהרכש הארגוני, אבל יש להגדיר ספי מהותיות ורציונל חשבונאי להחלטות התכולה. בכל מקרה, חשוב לשקף באופן ברור את מתודולוגיית החישוב, התכולה שלו וההנחות שנלקחו בחשבון, על מנת לאפשר שימוש אפקטיבי בתוצרים.
3. שימוש במקדמי פליטה לא רלוונטיים
הרבה פעמים חברות משתמשות במקדמים שאינם מתאימים – ממדינות אחרות, מענפים שונים, או ממקורות שאינם מותאמים לפעילות בפועל של הארגון. לפעמים זה באמת כל מה שיש ונאלץ להשתמש במקדמים אלו, אבל בהרבה מקרים זמינים לנו מקדמי פליטה הרבה יותר מתאימים, וכל מה שנדרש זה להכיר עוד מאגרי מידע זמינים.
4 .שימוש במקדמי פליטה מיושנים
מקדמי פליטה אינם נתון קבוע. מאגרי נתונים מרכזיים, כולל בישראל, מתעדכנים כמעט מדי שנה, לעיתים גם בתדירות גבוהה יותר, בין אם עקב שיפור בנתונים, שינוי במתודולוגיה או התאמה לשינויים טכנולוגיים. שימוש במקדמים ישנים עלול ליצור פערים מהותיים בתוצאות החישוב, גם אם שאר הנתונים מדויקים לחלוטין. מעבר לכך, שימוש במקדמים לא עדכניים עלול לפגוע ביכולת להשוות בין שנים, ולהקשות על הצגת מגמות אמינות או על עמידה בדרישות של רגולטורים ולקוחות שמצפים לעבודה לפי הנתונים העדכניים ביותר הזמינים.
5. בחירת שיטת חישוב לא עקבית
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא חוסר עקביות בבחירת שיטת החישוב. לעיתים חברות אינן מודעות כלל להבדל בין חישוב לפי שליטה תפעולית – מתייחס רק לחלק של החברה שבו יש שליטה ניהולית ישירה; לבין חישוב לפי אחזקה, הכולל גם נכסים או עסקים שבהם החברה מחזיקה מניות אך אין לה שליטה תפעולית מלאה.
הגדרת שליטה תפעולית באופן לא נכון, ושילוב בין השיטות באופן שאינו עומד במתודולוגיות ובתקנים המקובלים פוגע בעקביות המתודולוגית, בהשוואתיות בין שנים וביכולת של משתמשי הדוח להבין את גבולות החישוב.
6. השמטת אתרים, פעילויות או ישויות
במקרים רבים אנו נתקלים בהשמטה של אתרים קטנים, מחסנים, מתקנים זמניים או חברות בנות מסוימות, מתוך הנחה ש”ההשפעה שלהם זניחה”. בפועל, תקני החישוב אינם מגדירים סף מהותיות גורף שמאפשר להשמיט אתרים במכלול 1 או 2, אלא דורשים הכללה מלאה בהתאם לשיטת החישוב שנבחרה. גם אם התרומה לפליטות הכוללות נמוכה, ההשמטה עלולה לפגוע בשלמות הדאטה ובאמינות החישוב. במקרים שבהם יש אתרים קטנים, ייתכן וניתן להעביר חלק מהפליטות שלהם למכלול 3, אך זה דורש בדיקה פרטנית.
7. טעויות ביחידות מידה והמרות
טעויות ביחידות מידה הן אולי הבנאליות ביותר – אך גם מהנפוצות ביותר. בלבול בין ליטרים למ״ק, בין קוט״ש למגה־ואט־שעה, או בין טונות לק״ג, עלול לייצר סטיות של סדרי גודל בתוצאה הסופית. לעיתים הטעות אינה בחישוב עצמו אלא בשלב ההזנה, במיוחד כאשר נתונים נאספים ממספר גורמים ומערכות. יש לשים לב שלנתונים ממקורות שונים, בין אם מקורות החברה, ספקים או מאגרים חיצוניים, יהיו לרוב יחידות מידה שונות, וכמעט לכל מקור פליטה יש מגוון יחידות מידה אפשריות.
8. חוסר היכרות עם מקורות הפליטה של הארגון
חישוב איכותי מחייב היכרות מעמיקה עם הפעילות התפעולית של הארגון. מקורות כמו גזי קירור, גנרטורים לגיבוי, שימוש ב-Data Centers מחוץ לארגון, או שימושים לא שגרתיים בדלקים – נשכחים לא פעם, בעיקר בארגונים שאינם “תעשייתיים קלאסיים”. גם במכלול 3, חוסר הבנה של שרשרת הערך, המודל העסקי והתהליכים התפעוליים, מוביל לפספוס מקורות פליטה מהותיים.
9. הסתמכות יתר על אומדנים כלליים
כאשר נתונים זמינים אך לא נאספים בפועל, ומוחלפים בהערכות גסות או בהנחות שמרניות, נפגעת יכולת השימוש בתוצאות. אומדנים הם כלי לגיטימי, כאשר אין חלופה יעילה אחרת, וצריך לדעת לבנות את האומדנים באופן איכותי ובהתאם למתודולוגיות מקובלות בתחום, שהן לא תמיד זהות למתודולוגיות חשבונאיות אחרות.
10. חישוב כתרגיל דיווח בלבד
אולי הטעות המהותית ביותר: התייחסות לחישוב טביעת הרגל הפחמנית כדרישה רגולטורית או כתיבה לדו"ח בלבד. חישוב שאינו מחובר ליעדים, לתכניות הפחתה, או לקבלת החלטות עסקיות, מפספס את הפוטנציאל שלו. חישוב מדויק ואמין הוא בסיס לניהול – לא רק לדיווח. המטרה היא לייצר ערך מהפעילות הזו – בהתייעלות תפעולית, בערך שיווקי או בשיפור דירוגי ESG.
