אנחנו נמצאים בעידן של תמורות ואי וודאות. "Era of Uncertainty", מכנים זאת בדו"ח שפרסמה EY באחרונה. הדו"ח דן בתפקיד הדירקטוריון בתקופת האי וודאות: מה מעסיק את חברי הדירקטוריון? וכיצד הם יכולים לתמוך בארגונים עליהם הם מופקדים?
כדי לענות על השאלה הראשונה, ערכה EY סקר בקרב מעל ל-400 דירקטורים בארה"ב. מהסקר עולה שישנם מספר גורמים שלובים לאי הוודאות בשווקים: מתח גיאופוליטי, שינויי אקלים, בעיות בשרשרת האספקה, שינויים רגולטורים, תמורות טכנולוגיות (שמביאות עמן איומי סייבר גוברים), ותנאי מאקרו כלכלה מאתגרים. כשנשאלו המנהלים מהם חמשת הנושאים בראש סדר העדיפויות שלהם, התשובה השכיחה ביותר הייתה טכנולוגיה (70% מהנשאלים), כנראה לאור מהפכת ה-AI, ומיד אחר כך בסדר העדיפויות הגנת סייבר (64% מהנשאלים).
הדו"ח מציע חמישה אספקים של בקרה ועשייה בהם יכולים דירקטורים לתמוך בפועל בחברות בהן הם מכהנים:
- אבטחת מידע
איום הסייבר הפך לממשי עד מאד עם הפסדים מצרפיים מוערכים של 8 טריליון דולר בכלכלה העולמית, והנזק צפוי לעלות בעוד 25% בשנה הבאה. הנזק פר-מתקפה לארגון מוערך ב-1.3 מיליון דולר, נתון הכולל אובדן הכנסות, אובדן לקוחות, נזק מוניטין, ועוד. בנוסף, 70% מהארגונים מדווחים על מחסור בכח אדם בתחום הגנת הסייבר. האיום רק צפוי להתגבר על רקע טכנולוגיות חדשות (למשל מתקפות מבוססות AI), וכן בעקבות העבודה ההיברידית. במקביל, חובות הציות בתחום אבטחת המידע מחמירות כל הזמן.
חברי הדירקטוריון צריכים להציף לדיון סוגיות כמו תרחיש האיום לארגון והשפעותיו העסקיות, תהליך ניהול הסיכונים בארגון, הטיפול בפערי אבטחת מידע, והרגולציה המשתנה. הם מחויבים לוודא שמדיניות הגנת הסייבר מיושרת עם היעדים העסקיים של החברה ושיקולי אבטחת מידע נלקחים בחשבון בתוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית. כותבי הדו"ח ממליצים להציף את פערי אבטחת המידע ולהקטין את החשיפה לאיומי סייבר באמצעות תוכנית בקרה רציפה ותרגול מנהלים (Tabletop exercises) מעת לעת. - טרנספורמציה דיגיטלית ומערכות IT
היכולות הטכנולוגיות החדשות יכולות לאפשר לחברות פישוט של מערכות IT ישנות תוך התייעלות ואף אימוץ חדשנות בארגון. הוצאות ה-IT העולמיות מוערכות ב-4.6 טריליון דולר, נתון שצפוי להמשיך ולגדול, אבל פעמים רבות פרויקטיי IT אינם מבוקרים ואינם נמדדים במונחי החזר על השקעה. תהליכי הגירה דיגיטלית נוטים להתארך מעבר לתוכניות תוך שהם חושפים את הארגון לאיומי סייבר, פרטיות וציות.
תפקיד הבורד,נכתב, הוא לייצג "סקפטיות" מקצועית ולאתגר את הנחות היסוד של פרויקט טכנולוגי. לפני ולאורך תהליך מיגרציה במערכות ה-IT, חברי הבורד צריכים לנתח את הפגיעויות והסכנות שבו באופן הוליסטי, כולל סיכוני IT, פרטיות ותרבות ארגונית. כל ההיבטים של המיגרציה צריכים להיות מחושבים במודל ה-ROI. מומלץ ללוות תהליך כזה במומחים מקצועיים חיצוניים, שליוו פרויקטים דומים. - דאטה ו-AI
בשנים האחרונות השתנה משמעותית שדה הרגולציה של מידע, דרך תקנות כמו ה-DSA וה-AI Act באירופה. לרגולציות נלווה גם שוט קנסות משמעותי, שיכול להגיע ל-6% ממחזור החברה העולמי. ברם, כמחצית מהמנהלים לא סומכים על איכות הדאטה של החברה, שהוא בבסיס מודלי ה-AI, וזאת כאשר הרגולציה דורשת יכולות להסביר (Explainability) את מסקנות מערכות הדאטה והימנעות מהטיות (Biases).
דירקטורים צריכים לוודא קיום AI Governance Framework בחברות שלהם, תוך התייחסות לסוגיות של אתיקה ופרטיות המשתמשים. מסגרת הציות צריכה להיות נלווית בקביעת בעלי תפקידים ונושאים באחריות. - קיימות ו-ESG
לפי סקר EY, כמעט 100% מהמשקיעים כוללים בתהליך ההשקעה גם בחינת היבטי ESG בחברה. מול זאת, כמעט שלוש-רבעי מהמנכ"לים סבורים שחברות נכשלות בלספק דיווח אמין ואחיד לגבי מדדי ה-ESG. הדבר יוצר חשש בקרב המשקיעים ל-Greenwashing מצד החברות. ישנו פער בשקיפות וביכולת המדידה (Quantifying) של סיכוני ESG. האתגר הוא לא רק מול משקיעים, אלא גם מול עובדי החברה והלקוחות שלה. באירופה, ישנן דירקטיבות חדשות שמחייבות דיווח בנושא.
חברי הבורד צריכים לוודא שדיווחי החברה אמינים, מתמודדים עם אתגרים אמיתיים ושהחברה עומדת בציפיות של כל בעלי העניין שלה בהקשר לדיווחי ESG. את התוצאות צריך לתקשר בהגינות, בצורה שלא יוצרת חשש להתיירקקות מצד החברה. - רגולציית 2.0 BEPS
מסגרת המיסוי המתגבשת ב-OECD, הידועה גם בתור BEPS (ר"ת Base Erosion and Profit Shifting) נועדה להקשות על תאגידים רב לאומיים לחמוק מתשלומי מס באמצעות פרקטיקות של שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס. השינוי הוא רחב ויצריך, כפי שמסתמן, דיווח של מאות נקודות דאטה חדשות. כ-30% מהמנהלים מחשיבים את החמרת הרגולציה כסיכון המשמעותי ביותר לצמיחת החברה. החשש הוא גם ישיר, לעליית שיעור המס, וגם תפעולי, בשל הדרישה להפניית משאבי אנוש פנימיים והתאמה טכנולוגית לרגולציה החדשה. חלק שני של התוכנית (Pilar 2) גוזר מס חברות מינימלי בשיעור של 15%.
חברי מועצת המנהלים צריכים לוודא שההנהלות ערוכות להחלת הרגולציה החדשה ושיש די משאבים במחלקות המיסים כדי "לעמוד בקצב" השינויים ולחברה יש יכולת לעמוד בחובות הדיווח המורכבות. גם במקרה הזה, ניתן להיעזר ביועצים חיצוניים לטובת ליווי תהליך ההתאמה וניהול הדאטה לקראת הרפורמה.
בכל התהליכים, ניתן להיעזר ביועצים שונים היות שיש להם הבנה עמוקה של הסיכון, הם רואים את הארגון בצורה רוחבית ויכול לתרום מניסיון נצבר מתהליכים קודמים שהם ליוו.
לסקר עמדות מנהלים קודם.
